התערוכה העולמית של פריז (1867)

התערוכה העולמית של פריז לתעשייה ואמנות (בצרפתית: Exposition universelle d'art et d'industrie de 1867) הייתה התערוכה העולמית השנייה שהתקיימה בפריז (הראשונה הייתה התערוכה של 1855), והרביעית שהתקיימה בעולם (לאחר 2 תערוכות נוספות שהתקיימו בלונדון; הראשונה ב-1851 והשנייה ב-1862). התערוכה נפתחה לקהל ב-1 באפריל 1867 וננעלה ב-31 באוקטובר ובמהלכה ביקרו בה 9,063,000 מבקרים^[1]. התערוכה נערכה ביוזמתו של נפוליאון השלישי, קיסר צרפת ונועדה להציג את הישגי האימפריה הצרפתית השנייה ומושבותיה ואת תוכנית אוסמן להתחדשות פריז. התערוכה חשפה לעולם המערבי את יפן ואמנותה, ובכך השפיעה עמוקות על ציירים כוינסנט ואן גוך, אנרי טולוז לוטרק, פול גוגן ואחרים. החידושים הטכנולוגיים ובראשם השימוש בחשמל השפיעו על הסופר ז'ול ורן, בפרט על ספרו "20,000 מיל מתחת למים". ולטר בנימין כתב על התערוכה "מחזה התעתועים של התרבות הקפיטליסטית מגיע ביריד של 1867 אל פסגת זוהרו. הקיסרות השנייה בשיא עוצמתה. פריז מתבססת כבירת הפאר והאפנה. אופנבך מכתיב לחיי פריז את הקצב"^[2]. התערוכה התקיימה ברוח של אחווה ושלום, ויקטור הוגו פרסם לרגל התערוכה מנשר "אל עמי אירופה" ובו קרא להקמת "ארצות הברית של אירופה" ובין מבקרי התערוכה נמנו אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, וילהלם הראשון, מלך פרוסיה וראש ממשלתו אוטו פון ביסמרק. שלוש שנים בלבד מאוחר יותר נסחפו פרוסיה וצרפת למלחמת פרוסיה צרפת.

אודות התערוכה

כבר ב-1864 הכריז נפוליאון השלישי על תערוכה עולמית שתתקיים בפריז ב-1867. לראש צוות התכנון וההקמה של התערוכה מונה הנסיך ז'רום-נפוליאון בונפרטה. אתר התערוכה היה אתר התערוכות המסורתי של פריז, שאן דה מארס. המבנה המרכזי של התערוכה היה מבנה אליפטי, כעין מלבן מעוגל-פינות בגודל 490x380 מטרים ובו ביתן מרכזי גדול (פביליון) מוקף גנים, וסביבו שורות מקבילות מקורות ובהן חנויות, גלריות, מסעדות ובתי קפה ופארק שעשועים. בנוסף היו בשטח התערוכה עוד כ-100 ביתני תצוגה קטנים יותר. סך הכל הוצגו בתערוכה 52,000 תצוגות שונות, מכל חלקי העולם^[3].

בין התצוגות ניתן למנות, בנוסף לביתן היפני שמשך התעניינות עצומה, תערוכות נוספות ובהן תערוכת האמנות במסגרתה הוצגה תערוכה גדולה מיצירות ז'אן-פרנסואה מילה ובמסגרת התחרותית שלה זכה הציור Rejtan ("נפילת פולין") של הצייר יאן מטייקו במדליית זהב. אוגוסט מארייט הציג תערוכה של עתיקות מצריות שכללה את תכשיטי המלכה אחותפ וב"גלריית ההיסטוריה של העבודה" הוצגו לראשונה אבני יד, כלים פרה-היסטוריים, פרי תגליותיו של הארכאולוג ז'אק בושר (Jacques Boucher). בתחום התעשייה והטכנולוגיה בלט דינמו חשמלי תוצרת חברת סימנס, מעלית^[4] תוצרת L. Edoux ותותחים מתוצרת חברת קרופ (תותחים שיעשו שמות בצבא הצרפתי שלוש שנים מאוחר יותר).

שף "קפה אנגלה", אדולף דוגלרה הכין לכבוד המאורע את התפריט שנקרא "ארוחת שלושת הקיסרים" לכבודם של הצאר אלכסנדר השני, וילהלם הראשון ואוטו פון ביסמרק מפרוסיה ונפוליאון השלישי^[5].

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• דף התערוכה באתר התערוכות
• על התערוכה באתר BnF
• התערוכה העולמית

הערות שוליים

תערוכות עולמיות

הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד התערוכה הגדולה בלונדון (1851) • הרפובליקה הצרפתית השלישית פריז (1855) • הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד לונדון (1862) • הרפובליקה הצרפתית השלישית פריז (1867) • האימפריה האוסטרו-הונגרית וינה (1873) • קובץ:US flag 37 stars.svg פילדלפיה (1876) • צרפת פריז (1878) • מושבת ויקטוריה מלבורן (1880) • ניו אורלינס (1884) • הרפובליקה הספרדית הראשונה ברצלונה (1888) • הרפובליקה הצרפתית השלישית פריז (1889) • שיקגו (1893) • האימפריה האוסטרו-הונגרית בודפשט (1896) • בלגיה בריסל (1897) • האיחוד השוודי-נורווגיקובץ:Union Jack of Sweden and Norway (1844-1905).svg סטוקהולם (1897) • הרפובליקה הצרפתית השלישית פריז (1900) • צ'ארלסטון (1901) • סנט לואיס (1904) • בלגיה לייז' (1905) • ממלכת איטליה מילאנו (1906) • בלגיה בריסל (1910) • ממלכת איטליה טורינו (1911) • בלגיה גנט (1913) • הרפובליקה הצרפתית השלישית ליון (1914) • סן פרנסיסקו (1915) • סן דייגו (1915) • הרפובליקה הספרדית הראשונה ברצלונה (1929) • הרפובליקה הספרדית הראשונה סביליה (1929) • שיקגו (1933) • בלגיה בריסל (1935) • שוודיה סטוקהולם (1936) • הרפובליקה הצרפתית השלישית פריז (1937) • פינלנד הלסינקי (1938) • בלגיה לייז' (1939) • ניו יורק (1939) • סן פרנסיסקו (1939-1940) • צרפת פריז (1947) • שוודיה סטוקהולם (1949) • האיטיקובץ:Flag of Haiti.svg פורט-או-פרנס (1949) • צרפת ליון (1949) • צרפת ליל (1951) • ישראל ירושלים (1953) • איטליהקובץ:Flag of Italy.svg רומא (1953) • איטליהקובץ:Flag of Italy.svg נאפולי (1954) • איטליהקובץ:Flag of Italy.svg טורינו (1955) • שוודיה הלסינגבורג (1955) • ישראל בית דגן (1956) • מערב גרמניה מערב ברלין (1956) • בלגיה בריסל (1958) • איטליהקובץ:Flag of Italy.svg טורינו (1961) • ארצות הברית סיאטל (1962) • מערב גרמניה מינכן (1965) • קנדה מונטריאול (1967) • ארצות הברית סן אנטוניו (1968) • יפן אוסקה (1970) • הונגריה בודפשט (1971) • ארצות הברית ספוקיין (1974) • יפן אוקינאווה (1975) • בולגריה פלובדיב (1981) • ארצות הברית נוקסוויל (1982) • ארצות הברית ניו אורלינס (1984) • בולגריה פלובדיב (1985) • יפן טסוקובה (1985) • קנדה ונקובר (1986) • אוסטרליה בריסביין (1988) • יפן אוסקה (1990) • בולגריה פלובדיב (1991) • איטליהקובץ:Flag of Italy.svg ג'נובה (1992) • ספרדקובץ:Flag of Spain.svg סביליה (1992) • דרום קוריאה דייג'ן (1993) • פורטוגל ליסבון (1998) • גרמניה הנובר (2000) • יפן אאיצ'י (2005) • ספרדקובץ:Flag of Spain.svg סרגוסה (2008) • הרפובליקה העממית של סין שנגחאי (2010) • דרום קוריאה יאוסו (2012) • איטליהקובץ:Flag of Italy.svg מילאנו (2015) • קזחסטןקובץ:Flag of Kazakhstan.svg אסטנה (2017) • איחוד האמירויות הערביות דובאי (2020) • ארגנטינה בואנוס איירס (2023) • יפן אוסקה (2025)