וו נגויין גיאפ

זהו שם וייטנאמי; שם המשפחה הוא ווֹ. על פי הנוהג המקומי, יש להתייחס לאדם זה בשמו הפרטי, גיאפ.
וו נגויין גיאפ
גנרל גיאפ ב-2008
לידה 25 באוגוסט 1911
לוק טואי, וייטנאם
פטירה 4 באוקטובר 2013 (בגיל 102)
האנוי, וייטנאם
כינוי "נפוליאון האדום"
השתייכות צפון וייטנאם  צפון וייטנאם צבא צפון וייטנאם
תקופת שירות 1944–1991
דרגה גנרל
מלחמות וקרבות

מלחמת העולם השנייה
מלחמת הודו סין
קרב דיין ביין פו
מלחמת וייטנאם

ווֹ נְגוּייֶן גִיאַפּ (בווייטנאמית: Võ Nguyên Giáp;‏ 25 באוגוסט 1911 – 4 באוקטובר 2013) היה מהפכן, גנרל ופוליטיקאי וייטנאמי, שפיקד על צבא צפון וייטנאם במלחמת הודו סין ובמלחמת וייטנאם. בעקבות הניצחון במלחמות אלו הפך גיאפ לגיבור לאומי[1].

חיים מוקדמים ולימודים

גיאפ נולד וגדל בכפר לוק טואי. הוא למד באוניברסיטת האנוי ובשנת 1938 הוסמך כעורך דין וכבעל תואר ראשון בכלכלה פוליטית. לאחר מכן עבד כעורך דין וכמורה להיסטוריה. בשנת 1940 התגייס לוייט מין, ארגון שחרור מהפכני שהקים הו צ'י מין בשנת 1941 כדי ללחום להשגת עצמאות וייטנאם מן השלטון הצרפתי ולהתנגד לכיבוש היפני של וייטנאם. גיאפ שימש בארגון במספר תפקידי מטה ופיקוד ולחם במלחמת העולם השנייה כנגד הצבא היפני בווייטנאם. בשנת 1946 מונה למפקד הוייט מין ולקח חלק בלחימה כנגד השלטון הצרפתי ששב לשלוט בווייטנאם לאחר המלחמה.

בשנת 1951 מונה למפקד הכוחות הוייטנאמים שלחמו כנגד הצבא הצרפתי במלחמת הודו סין[2] ובככל זה בקרב דיין ביין פו[3]. לאחר מכן פיקד גיאפ על כוחות צבא צפון וייטנאם במלחמת וייטנאם[4] והוביל אותם בין היתר במתקפת הטט ובמצור על קה סאן.

בראיון שהעניק למגזין "ג'ורג'" בשנת 1998, הביע הגנרל ויליאם וסטמורלנד, מפקד כוחות הצבא האמריקני שלחמו בווייטנאם, זלזול מוחלט בכישוריו הפיקודיים של גיאפ: "למרות שגיאפ קיבל אימון מקצועי בלוחמה זעירה, הוא התעקש לנהל מתקפות גדולות שבהן איבד לוחמים רבים. הוא בעצמו הודה בתחילת 1969 שאיבד כחצי מיליון חיילים. עם זלזול כזה בחיי אדם אפשר, אמנם, להפוך ליריב קשה, אבל לא לגאון צבאי. מפקד אמריקני שהיה מאבד לוחמים בצורה כזאת, לא היה נשאר בתפקיד יותר מכמה שבועות[5]."

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ האנוי מתגרה בסין, אבל בלי להגזים, באתר גלובס, 08.03.2010.
  2. ↑ כלכליסט, הקליעה המדויקת של וִיוֵק ראנאדיבֶה, באתר כלכליסט, 13 בפברואר 2014.
  3. ↑ אורי דרומי, בוקר טוב, וייטנאם, באתר הארץ, 5 במאי 2004.
  4. ↑ טל טובי, ניצחו בקרב - הפסידו במלחמה, מערכות 431, יוני 2010, עמודים 40-47.
  5. ↑ ג’וזף גרגורי, ניו יורק טיימס, הלך לעולמו הגנרל הוייטנאמי שהביס שתי אימפריות, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2013.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.