ויליאם פינקני
ויליאם פינקני William Pinkney | ||
---|---|---|
![]() | ||
ויליאם פינקני | ||
מדינה | ![]() | |
מקום קבורה | בית הקברות של הקונגרס, וושינגטון די. סי., ארצות הברית | |
סנאטור מטעם מרילנד | ||
תקופת כהונה | 21 בדצמבר 1819 - 25 בפברואר 1822 (שנתיים ו־9 שבועות) | |
שגריר ארצות הברית ברוסיה ה-4 | ||
תקופת כהונה | 13 בינואר 1817 - 14 בפברואר 1818 (שנה ו־4 שבועות) | |
הקודם בתפקיד | ג'ון קווינסי אדמס | |
הבא בתפקיד | ג'ורג' קמפבל | |
תחת נשיאי ארצות הברית | ג'יימס מדיסון ג'יימס מונרו | |
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מרילנד | ||
תקופת כהונה | 4 במרץ 1815 - 18 באפריל 1816 (שנה ו־6 שבועות) | |
התובע הכללי של ארצות הברית ה-7 | ||
תקופת כהונה | 11 בדצמבר 1811 - 9 בפברואר 1814 (שנתיים ו־8 שבועות) | |
הקודם בתפקיד | סיזר אוגוסטוס רודני | |
הבא בתפקיד | ריצ'רד ראש | |
תחת נשיא ארצות הברית | ג'יימס מדיסון | |
שגריר ארצות הברית בבריטניה | ||
תקופת כהונה | 27 באפריל 1808 - 7 במאי 1811 (3 שנים) | |
הקודם בתפקיד | ג'יימס מונרו | |
הבא בתפקיד | ג'ונתן ראסל (שגריר בפועל) | |
תחת נשיאי ארצות הברית | תומאס ג'פרסון ג'יימס מדיסון | |
התובע הכללי של מרילנד ה-3 | ||
תקופת כהונה | 1805 - 1806 | |
הקודם בתפקיד | לותר מרטין | |
הבא בתפקיד | ג'ון תומפסון מייסון | |
ראש עיריית אנאפוליס | ||
תקופת כהונה | 1794 - 1795 | |
הקודם בתפקיד | ג'יימס ויליאמס | |
הבא בתפקיד | אלן קווין | |
ויליאם פינקני (באנגלית: William Pinkney; ) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'יימס מדיסון.
ראשית חייו
ויליאם פינקני נולד באנאפוליס שבפרובינציית מרילנד. הבית בו נולד ניצב על גדות נהר סוורן, אל מול מפרץ צ'ספיק.[1] הוא למד בבית הספר המלך ויליאם. בגיל 13 הוא עזב את בית הספר, אך מורו, שהיה מודע לאינטליגנציה של הנער, העניק לו שיעורים פרטיים בביתו.[2]
הוא למד רפואה (תחום שבו הוא לא עסק) ומשפטים, והוסמך כעורך דין עם קבלתו ללשכת עורכי הדין ב-1786. לאחר שעסק בעריכת דין במחוז הרפורד שבמרילנד, הוא השתתף בוועידה החוקתית של מרילנד.
פינקני היה נואם מוכשר בעל שליטה רחבה בשפה ונאמר עליו שהוא ניחן באופן דיבור נעים ורהוט.[3]
קריירה פוליטית
באפריל 1788 נבחר פינקני כנציג לוועידה המדינתית של מרילנד שאשררה את חוקת ארצות הברית וכך החלה הקריירה הפוליטית שלו.[4] הוא היה חבר בבית הנבחרים של מרילנד בשנים 1788–1792 ושוב ב-1795 ובשנים 1791 ו-1815 עד 1816 הוא היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית. בשנים 1795–1800 כיהן פינקני כראש עיריית אנאפוליס. ב-1801 הוא מונה על ידי הנשיא תומאס ג'פרסון כתובע הכללי למחוז פנסילבניה.[5] בשנים 1805–1806 הוא היה התובע הכללי של מרילנד.
בשנים 1806–1807 שירת פינקני יחד עם ג'יימס מונרו כשגריר-שותף בבריטניה. הנשיא ג'פרסון ביקש מהם לנהל משא ומתן על הפסקת ההטרדות של הספנות האמריקאית, אך בריטניה לא הראתה שום סימנים לשיפור היחסים. הם ניהלו משא ומתן על הסכם מונרו-פינקני , אך בהסכם לא היו סעיפים להפסקת הגיוס הכפוי לצי ובסופו של דבר סירב ג'פרסון לחתום על ההסכם והוא מעולם לא נכנס לתוקף.[6]
ב-1808 שב מונרו לארצות הברית ופינקני היה לשגריר הבכיר במקומו עד 1811. לאחר מכן הוא שב למרילנד, הוא כיהן כחבר הסנאט המדינתי. באותה שנה הוא הצטרף לקבינט של ג'יימס מדיסון כתובע הכללי של ארצות הברית. במלחמת 1812 הוא שירת כקצין בדרגת מייג'ור בצבא ארצות הברית ונפצע בקרב בלדנסבורג במרילנד באוגוסט 1814. לאחר המלחמה הוא שב לבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן בו בשנים 1815–1816. לאחר מכן הוא מונה כשגריר ארצות הברית ברוסיה וכיהן בתפקיד זה עד 1818. במקביל הוא היה חבר במשלחת מיוחדת לממלכת נאפולי.
פינקני ייצג בהצלחה בכמה תיקים חשובים בבית המשפט העליון של ארצות הברית, כולל התיק שהיה ציון דרך "מקולוק נגד מרילנד" (McCulloch v. Maryland) משנת 1819, בו אושרה זכותו של הקונגרס להעניק זיכיון לבנק של ארצות הברית.[7] באותה שנה הוא נבחר כסנאטור מטעם מרילנד וכיהן בתפקיד זה עד למותו.
ויליאם פינקני נפטר ב-25 בפברואר 1822 בוושינגטון די. סי. ונטמן בבית הקברות של הקונגרס.
קישורים חיצוניים
- ויליאם פינקני באתר מחלקת המשפטים של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם פינקני באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- ויליאם פינקני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ויליאם פינקני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Pinkney, Reverend William (nephew) (1853). The life of William Pinkney. D. Appleton and Company, New York, p. 11.
- ↑ Pinkney, Reverend William (nephew) (1853). The life of William Pinkney. D. Appleton and Company, New York, p. 14.
- ↑ Pinkney, Reverend William (nephew) (1853). The life of William Pinkney. D. Appleton and Company, New York, p. 81.
- ↑ Pinkney, Reverend William (nephew) (1853). The life of William Pinkney. D. Appleton and Company, New York, p. 17.
- ↑ Wheaton, Henry (1826). Some account of the life, writings, and speeches of William Pinkney. J. W. Palmer & co, p.128.
- ↑ The Monroe-Pinkney Treaty - American Battlefield Trust
- ↑ "William Pinkney, United States statesman". Encyclopædia Britannica.
התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|

רישיון cc-by-sa 3.0