זאדאר

זאדאר Zadar מבט מהפורום לכיוון כנסיית דונאטוס ה"קדוש" מדינה קרואטיהקובץ:Flag of Croatia.svg  קרואטיה מחוז מחוז זאדאר שטח 194 קמ"ר אוכלוסייה  ‑ בעיר 75,082‏  (נכון ל-2011) קואורדינטות 44°06′51″N 15°13′40″E / 44.1141666666667°N 15.2277777777778°E / 44.1141666666667; 15.2277777777778 אזור זמן UTC +1 (למפת קרואטיה מוגדלת) קובץ:Croatia location map.svg   זאגרב ספליט רייקה אוסייק דוברובניק הונגריה ס ר ב י ה מונטנגרו אל. בוסניה והרצגובינה אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים האדריאטי קובץ:Red Point 12 New.gif זאדאר (למפת קרואטיה רגילה) קובץ:Croatia location map.svg   זאגרב ספליט רייקה אוסייק דוברובניק הונגריה ס ר ב י ה מונטנגרו אל. בוסניה והרצגובינה אוסטריה סלובניה אי. איטליה הים האדריאטי קובץ:Red Point 12 New.gif זאדאר

המערכת ההגנתית של זאדאר חלק ממפעלי ההגנה הוונציאניים בין המאות ה-16 וה-17: סטטו דה טרה ומערב סטטו דה מאר אתר מורשת עולמית
שער טראפרמה בזאדאר
מדינה	איטליה  איטליה מונטנגרוקובץ:Flag of Montenegro.svg  מונטנגרו קרואטיהקובץ:Flag of Croatia.svg  קרואטיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי , לפי קריטריונים 3, 4

זאדאר (בקרואטית: Zadar, בלטינית: Iader, באיטלקית: Zara) היא עיר בקרואטיה, השוכנת לחוף הים האדריאטי. אוכלוסייתה מוערכת ב-75,782 נפש (נכון ל-2011) והיא העיר החמישית בגודלה בקרואטיה. כ-93% מאוכלוסייתה נחשבים לקרואטים. העיר מהווה מרכז מנהלי של מחוז זאדאר ושל אזור החוף הדלמטי הצפוני.

מול העיר מצויים האיים אוגליאן ופשמן, ובינם לבין העיר משתרע מיצר זאדאר. העיר בנויה על מצוק השוכן על חצי אי. בים שליד המצוק מפוזרים איים רבים השייכים לארכיפלג הקורנטי.

מערכת הביצורים של זאדאר מתקופת השלטון של הרפובליקה של ונציה הוכרזה כחלק מאתר המורשת העולמית מפעלי ההגנה הוונציאניים בין המאות ה-16 וה-17: סטטו דה טרה ומערב סטטו דה מאר ב-2017, יחד עם עוד אתרים באיטליה, מונטנגרו וקרואטיה.^[1]

היסטוריה

קיימות עדויות על התיישבות מוקדמת של העיר, על ידי ליבורנים. העיר ידעה שלטונות שונים במהלך ההיסטוריה: בתקופת האימפריה הביזנטית הייתה זאדאר בירת מחוז דאלמטיה. למרות היותה עיר נוצרית-ביזנטית, היא הותקפה במסגרת מסע הצלב הרביעי. ב-10 בנובמבר 1202 אף הוטל עליה מצור על ידי הלוחמים הוונציאנים. העיר נבזזה על מנת לממן את מסע הצלב. ב-18 בפברואר 1358 נחתם בעיר הסכם שלום, הסכם זאדאר, בין רפובליקת ונציה לבין הונגריה בשליטת המלך לאיוש הראשון, ששם קץ ליריבות בין הצדדים ואיפשר את פריחתה של הרפובליקה של רגוזה. ב-6 בדצמבר 1813 נכבשו "הפרובינציות הצרפתיות של איליריה" על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית וזאדאר הפכה לחלק מאימפריה זו.

במהלך המאה ה-20 עברה מספר פעמים בין שלטון איטלקי ויוגוסלבי: במסגרת ברית לונדון הייתה אמורה העיר לעבור ולהיות עם תום מלחמת העולם הראשונה חלק מאיטליה. עם זאת, הוסכם שנית במסגרת חוזה סן-ז'רמן (1919). ב-1920, במסגרת הסכם רפאלו, עברה לידיים איטלקיות, אך ההסכם בוטל ב-1924 והיא חזרה לידי ממלכת יוגוסלביה. לאחר מלחמת העולם השנייה, במסגרת חוזה פריז, הפכה לחלק מיוגוסלביה (ולאחר התפרקות יוגוסלביה - לחלק מקרואטיה).

הקהילה היהודית

תיעוד לנוכחות סוחרים, רופאים ובנקאיים יהודים בעיר קיימת החל מהמאה ה-14. במהלך המאה ה-16 תועדה במקום קהילה מאורגנת. בסוף המאה ה-19 היו בזאדאר אירועים אנטישמיים ומספר בני הקהילה הלך ופחת עד להפסקת הפעילות הקהילתית. ב-1910 התגוררו בעיר 55 יהודים וב-1938 מנתה הקהילה 49 נפשות.^[2]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל אונסק"ו אתרי מורשת עולמית בקרואטיה

העיר העתיקה של דוברובניק • קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק • הפארק הלאומי אגמי פליטביצה • המתחם ההיסטורי של ספליט וארמון דיוקלטיאנוס • העיר ההיסטורית בטרוגיר • המתחם האפיסקופלי של הבזיליקה האופרזיאנית במרכז ההיסטורי של פורץ' • מישור סטארי גראד • בתי קברות עם מצבות סטצ'צי מימי הביניים (עם בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו וסרביה) • יערות האשור העתיקים והבראשיתיים של הרי הקרפטים ושל אזורים אחרים באירופה (עם אחת עשרה מדינות נוספות) • מפעלי ההגנה הוונציאניים בין המאות ה-16 וה-17: סטטו דה טרה ומערב סטטו דה מאר (עם איטליה ומונטנגרו)