זטא בהרקולס
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ζ בהרקולס, נקרא גם גליזה 635 וכן LHS 3234 הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות מדרגה 2.8. למרות בהירותו ומיקומו המרכזי בקבוצה הוא לא קיבל שם משלו בתרבות המערבית וציון באייר שלו הוא רק השישי בקבוצה. במרחק זוויתי של כמעט 5 מעלות מצפון לכוכב, סמוך מאד לקו המחבר אותו עם הכוכב η בהרקולס, נמצא צביר הרקולס (M13).
מאפיינים
ζ בהרקולס הוא כוכב כפול במרחק של כ-35 שנות אור ממערכת השמש ובשל קרבתו הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.[6] לזוג תנועה עצמית גדולה יחסית של כ-0.6 שניית קשת בשנה ובשל כך הוא נכלל בקטלוג לויטן.[2] התנועה העצמית שקולה למהירות משיקה של כ-30 קילומטר בשנייה ועם מהירות רדיאלית של כ-68 קילומטר בשנייה, המהירות הכוללת של הזוג ביחס לשמש היא כ-75 קילומטר בשנייה שהיא גדולה יחסית לכוכבים שבסביבת השמש. על פי כיוון התנועה הנוכחי, הזוג יחלוף במרחק של כ-14 שנות אור ממערכת השמש בעוד כ-130,000 שנים ואז יתרחק ממנה.[7]
בני הזוג מקיפים אחד את השני במסלול אליפטי למדי כך שהמרחק ביניהם נע מ-8 יחידות אסטרונומיות ועד ל-21 יחידות אסטרונומיות בזמן הקפה של 34 שנים ו-164 ימים.[8]
תכונות ζ בהרקולס A
ζ בהרקולס A הוא תת-ענק צהוב מסוג ספקטרלי G0 IV (לפעמים מסווג כ-F9 IV), מסתו גדולה בקרוב ל-50% ממסת השמש ורדיוסו כ-2.6 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-5,800 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 6.7 מעוצמת ההארה של השמש. נראה ששלב היתוך המימן בליבתו הסתיים והוא עבר להתיך מימן להליום בשכבות חיצוניות יותר, מה שגורם להתנפחות של שכבותיו החיצוניות ולהתקררותן. בהמשך תהליך זה יהפוך הכוכב לענק אדום ולאחר מכן לננס לבן.
תכונות ζ בהרקולס B
ζ בהרקולס B הוא כוכב הסדרה הראשית כתום מסוג ספקטרלי K0 V (לפעמים מסווג כ-G7 V), מסתו קרובה מאד למסת שמש אחת, רדיוסו כ-90% מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-5,400 קלווין והוא מאיר בעוצמה של 70% מעוצמת ההארה של השמש.
קישורים חיצוניים
- ζ בהרקולס באתר של ג'ים קלר
הערות שוליים
- 1 2 SIMBAD: ζ Herculis
- 1 2 W. J. Luyten: LHS 3234, LHS Catalogue, 2nd Edition (1979)
- ↑ SIMBAD: ζ Herculis A
- 1 2 3 4 5 6
- ↑ SIMBAD: ζ Herculis B
- ↑ W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 68 (1969)
- ↑ C. A. L. Bailer-Jones: Close encounters of the stellar kind, Astronomy & Astrophysics, Vol. 575, id. A35 (2015)
- ↑ P. Morel, G. Berthomieu, J. Provost & F. Thévenin: The ζ Herculis binary system revisited, Astronomy & Astrophysics, vol. 379, p.249 (2001)
רישיון cc-by-sa 3.0