חבורה (גאולוגיה)
על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית 
בגאולוגיה, חבורה (group) היא היחידה הליתוסטרטיגרפית הגדולה ביותר בטור הסטרטיגרפי המתאר את שכבות הסלע באזור מסוים. החלוקה ההיררכית המקובלת היא:
- חבורה – מאגדת בתוכה תצורות שיש להן מכנה משותף
- תצורה (formation) – יחידת סלע שיש לה מאפיינים ברורים, המשמשת כיחידה ליתוסטרטיגרפית עיקרית לזיהוי מסלע אזורי
- פרט (member) – יחידה בתוך תצורה שיש לה מאפיינים מיוחדים
- שכבה (bed, stratum) – רובד בסלע משקע המציין הרכב אחיד שהורבד ברצף
- עדשה (lentil) – מייצגת פרט שהשתרעותו לצדדים מצומצמת
ליחידות המסלע השונות נוהגים לקרוא בשמות אזורים גאוגרפיים ויישובים לידם נחשפו והוגדרו. מאחר שהטור הסטרטיגרפי מוגדר באופן מקומי, ייתכנו מקרים בהם יהיה דמיון בין חלקים שונים בטור במקום אחד לחלקי טור במקום אחר.
חשיפתם של סלעי חבורה ידועה בתוך החתך הסטרטיגרפי של כל אזור חושף את השתלשלות בניית סלעי הקרום ואת התהליכים שהשפיעו על בנייתם ושינם אותם לאורך תקופות גאולוגיות רבות. רצף התצורות בתוך החבורה, אי התאמות המתגלות ביניהן ועדויות לתהליכי בליה, קימוט ושבירה מאפשרים לקבוע את רצף ואת מועד התרחשותם של תהליכים אלה. תיעוד זה מאפשר ליצור מיפוי גאולוגי מדויק לכל אזור.
חבורות בישראל
הטור הסטרטיגרפי של ישראל מורכב מחבורות, שכל אחת מהן מייצגת רצף תהליכים באזור ובזמן מסוימים. מאחר שתהליכים גאולוגיים אינם מכירים בגבולות פוליטיים, כמה מן החבורות מתייחסות לאזורים המצויים מעבר לגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל ומהווים המשך של רצף גאולוגי שבו התרחשו ועדיין מתרחשים תהליכים משותפים.
- חבורת אילת-נביעות – סלעים בדרגת התמרה גבוהה: גנייס, מיגמטיט, צפחה וכן דייקים מותמרים מן הפרקמבריון, הנחשפים מבקעת תמנע דרך הרי אילת ועד לנואיבה בדרום סיני
- חבורת בשן – שכבות בזלת הולוקניות בעיקרן, אם כי הקדומות יותר מן הפליוקן, הנחשפות באזור הבשן, הגולן, ומזרח הגליל. חלקן גם בדרום-מערב סוריה ודרום-מזרח לבנון
- חבורת הנגב – אבן חול, דולומיט ופצלים פחמיים מן הקרבון עד הטריאס התחתון, בנגב ובסיני
- חבורת הר הצופים – סלעי קירטון, צור, פוספוריט, חוואר וחרסית מן הסנון עד הפלאוקן ונחשפת בכל אזורי ישראל וסיני
- חבורת השפלה – סלעי קירטון, חוואר ואבן גיר מן הסנון עד הפלאוקן, בעיקר באזור השפלה
- חבורת טבריה – מקורות שונים[1] מייחסים את התצורות הקדומות שהיו כלולות בעבר בחבורת ים המלח לחבורת טבריה, ואלה מכילות סלעים קלסטיים ואגמיים וביניהם זרמי בזלת מתקופת הנאוגן החשופים בהרי השומרון, בקעת הירדן ועמק יזרעאל, וכן באזור הגליל
- חבורת יהודה – סלעי משקע גיריים (בעיקר מסביבה ימית) מסוף הקרטיקון התחתון עד הטורון, בכל אזורי ישראל
- חבורת ים המלח – סלעים קלאסטיים ואוופוריטיים מהפלאוקן עד הפליסטוקן, שהושקעו בבקעת הירדן ובערבה מעת התהוותו של הבקע הסורי-אפריקני
- חבורת ים סוף – סלעים קלאסטיים וביניהם שכבות ימיות מן הקמבריון, בדרום ישראל ובסיני
- חבורת כורכר – סלעי כורכר ואופקי חמרה מן הפליסטוקן, במישור החוף
- חבורת כורנוב – סלעים קלאסטיים (אבן חול, טין, חצץ וחרסית) שביניהם שכבות ימיות ושרידי צומח מן הקרטיקון התחתון בכל שטחי ישראל, אם כי נחשפת בעיקר במכתשים ובעמקים העמוקים
- חבורת כיד – מגוון סלעים סלעים פלוטוניים בסיסיים ואולטרה-בסיסיים וכן סלעים געשיים ופירוקלסטיים וסלעי משקע שעברו התמרה מסוגים שונים בפרקמבריון ונחשפים בדרום-מזרח סיני
- חבורת סעל-זע'ארה – סלעים געשיים בינוניים וחומציים וסלעי משקע עתירי אשלגן שעברו התמרה בדרגה נמוכה בפרקמבריון, ונחשפים במישור עגרמיה בדרום סיני
- חבורת סקיה – סלעי חוואר, אבן חול, קונגלומרט, סלעים אוופוריטים, שוניות גיריות ובאזורים מסוימים דולומיט מהאאוקן העליון עד הפליוקן באזורי החוף: השפלה, מישור החוף וצפון סיני
- חבורת עבדת – אבן גיר וקירטון וכן שכבות ותרכיזי צור מהאאוקן התחתון עד האאוקן תיכון, נחשפת החל בסיני דרך הנגב, מרכז ישראל ועד צפונה
- חבורת ערד – סלעי חרסית, חוואר, אבן חול, גיר ודולומיט מהליאס עד המלם, נחשפת במכתשים בנגב
- חבורת פיראן-סלאף – הרכב הסלעים דומה לזה של חבורת אילת-נביעות בתוספת מטא-ארקוזה (ארקוזה מותמרת הדומה לגרניט) ושיש המעידים על מקור יבשתי ועל השקעה במים רדודים – כולם מן הפרקמבריון ונחשפים בדרום-מערב סיני סמוך למפרץ סואץ
- חבורת רמון – סלעים שנוצרו בלגונות: סלעים אוופוריטיים, אבן גיר, דולומיט וחוואר מן הטריאס, נחשפת בכל ישראל ובצפון סיני
- חבורת תלמי-יפה – חבורה זו אינה מחולקת לתצורות, אך השתרעותה רחבה והיא מייצגת גיר חווארי וקירטוני וכן חרסית מן האלביאן עד הטורון הנחשפים בשפלה (בעיקר בקידוחים) ובכרמל
לקריאה נוספת
- נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה
- ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
- י' ברטוב וי' ארקין, מפתצלום גאולוגית, המכון הגיאולוגי לישראל, הוצאת מחלקת המדידות, 1980
- דורון מור, התופעות הוולקניות ברמת הגולן, (מתוך) ארץ גולן והחרמון בעריכת אבי דגני ומשה ענבר, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1993
- יהודה זיו, נופי גולן, (בתוך) הגולן - לקט מאמרים, כנס י"ח לידיעת הארץ: "אל מול הר חרמון" - 1970
- המכון הגיאולוגי לישראל, המפה הגאולוגית של ישראל 1:200,000
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
רישיון cc-by-sa 3.0