חבל יתיר

צילום אוויר - אזור יתיר
מאגר המים ביער יתיר, נבנה על ידי קק"ל ומימיו משמשים להשקיית המטעים והכרמים בחבל
כתובת פסיפס בבית הכנסת מהתקופה הביזנטית, סוסיא

חבל יתיר הוא אזור בדרום יהודה, הגובל בצפון-מזרח הנגב מדרום וממזרח, בהר חברון מצפון ובקצה הצפוני של הערבה. בחבל ארץ זה השוכן משני צדי הקו הירוק, מצויים היישובים בית יתיר, ליבנה, הר עמשא, מיתר, טנא עומרים, שמעה, עשהאל, כרמים ומחנה יתיר. כמו כן, שוכן בו יער יתיר, הגדול שביערות בארץ ישראל.

היסטוריה

ישנן עדויות להתיישבות באזור כבר מהתקופה הפלאוליתית. לפי המקרא[דרוש מקור], בזמן ממלכת ישראל התקיימו במקום ערים של שבט יהודה וכן שכנו במקום ערים של שבט לוי כמו אשתמוע ויתיר. לכאן ברח דוד המלך משאול המלך (מדבר זיף), וכאן פגש את בני העיר אשתמוע שסילקוהו ממנה.

במקום ישנם מספר תילים ארכאולוגיים כגון תל עירא, חורבת יתיר, תל שוקת תל ערד ועוד.

גאוגרפיה ואקלים

האזור היה מאז ומתמיד אזור גידול למספר מינים של בעלי חיים מסוימים בגלל תנאי השטח במקום. חיים בו מספר בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה כגון יונת הסלעים, הבז האדום והעיט הזהוב.

אקלימו של חבל זה הוא אקלים צחיח למחצה ובו כמות המשקעים בין 250-400 מ"מ. גובהו של החבל הוא בין 400-900 מטר מעל פני הים, בחורף לעיתים יורד שלג בפסגותיו הגבוהים.


קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.