מיתר (יישוב)

מיתר

מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אבנר בן גרא
גובה ממוצע[1]	‎457 מטר
תאריך ייסוד	1984
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	8,438 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	188
- שינוי בגודל האוכלוסייה	8.9% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	196 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	208
תחום שיפוט[2]	39,280 דונם
- דירוג שטח שיפוט	54
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   מיתר (למפת צפון הנגב רגילה)   מיתר (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מיתר (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מיתר 31°19′33″N 34°56′22″E / 31.325846505929°N 34.9394694885797°E / 31.325846505929; 34.9394694885797
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2]	8 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2016[2]	0.4428
- דירוג מדד ג'יני	52
לאום ודת[2]   יהודים: 97.5%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 2.5% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 6.9% גילאי 5 - 9 10.6% גילאי 10 - 14 10.7% גילאי 15 - 19 8.5% גילאי 20 - 29 12.8% גילאי 30 - 44 16.9% גילאי 45 - 59 18.7% גילאי 60 - 64 5.1% גילאי 65 ומעלה 9.8% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 4 –  יסודיים 3 תלמידים 2,202  –  יסודי 1,317  –  על-יסודי 885 מספר כיתות 76 ממוצע תלמידים לכיתה 29.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)		פרופיל מיתר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.metar.muni.il

הכניסה ליישוב

מֵיתָר היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא שוכנת בשיפוליו הדרומיים של הר חברון, כ-18 קילומטרים צפונית-מזרחית לבאר שבע, צפונית ליישוב הבדואי חורה ומזרחית לכביש 60. מיתר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1987.

גאוגרפיה ואקלים

מיתר שוכנת על גדותיו של נחל חברון, בין אזור צפון הנגב להר חברון, בגובה 400-450 מטר מעל פני הים. האקלים במיתר הוא צחיח למחצה, כמות המשקעים השנתית הממוצעת במיתר היא כ-300 מ"מ. בסמוך ליישוב, צפונית-מזרחית ממנו, נמצאת חורבת צלית ובה שרידי מבנים מן התקופה הרומית ומחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. בסמוך ליישוב עובר תוואי נחל אשתמוע. מצפון ליישוב נמצא יער מיתר, המהווה חלק מיער יתיר. היישוב נושק לקטע משביל ישראל.

היסטוריה

מיתר החלה כיוזמה של בצלאל גבר, ראש מועצת עומר דאז, יצחק לבנון ובנימין חופשי, שגיבשו את הרעיון להקמתו של יישוב קהילתי באזור צומת שוקת על כביש 60. כוונת המייסדים הייתה הגברת ההתיישבות היהודית בין אזור דרום הר חברון לבין אזור באר שבע.

במסמך הייסוד מ-27 באוגוסט 1979 נאמר כי המטרה היא הקמת יישוב עירוני בנחל חברון בשם "עומר ב'". לשם כך הוקמה אגודה בשם "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" שמטרתה הייתה הקמת יישוב כפרי בנגב ביוזמה ובניהול עצמאי של חבריה. מיתר היה היישוב הראשון בארץ שהוקם ביוזמה, ניהול ומימון עצמאיים, ללא מעורבות של גוף ממסדי וללא תמיכה תקציבית ותכנונית של גוף ממסדי כמו הסוכנות היהודית. הממשלה החליטה על הקמת היישוב במרץ 1980^[3].

בסקרים שנעשו באזור נמצא כי האתר המוצע יתאים לקליטת כ-2,500 משפחות. ועד העמותה היה אחראי לתכנון והקמת התשתיות. בשלב הראשון הוגרלו בין חברי העמותה כ-1000 מגרשים (בשטח של 500 - 1000 מטרים רבועים כל אחד). הבניה הפרטית נעשתה על ידי החברים בשיטת "בנה ביתך".

לכנס המועמדים הראשון, שהתקיים באצטדיון באר שבע, הגיעו 3,000 משפחות אשר שילמו דמי כניסה. אף על פי שאליהו נאווי, ראש עיריית באר שבע דאז, לא עודד יציאה נוספת מבאר שבע ליישוב לוויין נוסף, מצאו משפחות רבות מבאר שבע את היישוב החדש כמתאים עבורן. המועמדים להתיישבות רואיינו על ידי ועדת החברים שפעלה בכפוף לתקנון האגודה, שקבעה מספר קריטריונים לקבלה, ביניהם היות המועמד יוצא-צבא. רוב חבריה הראשונים היו עובדי התעשייה האווירית, עובדי קמ"ג, עובדי מפעלי ים המלח והתעשיות הכימיות, וכן קבוצה דתית ששקלה הקמת ישוב דתי והחליטה להצטרף למיתר. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם בשנת 1984.

מבנה היישוב

ביישוב מצויים רק בתים צמודי-קרקע. במרכזו של היישוב נמצאים רוב מרכזי התרבות והפנאי הכוללים ספרייה ציבורית, בריכות שחייה, אולם ספורט מקורה, מגרשי ספורט, מרכז מסחרי, מרפאות, בית תרבות, אמפיתיאטרון, מועדון נוער,מוסדות חינוך ותנועות הנוער הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים ובני עקיבא.

היישוב מורכב משש שכונות ואחת נוספת בהקמה-

• שכונה צפונית
• שכונה דרומית
• שלב ב'
• שכונת רבין
• שכונת הכלניות
• שכונת נווה יעלים
• שכונה גדולה בהקמה (נקראת לרוב "כלניות החדשה")

כיום משווקים על ידי מנהלת המגורים בצה"ל בתים צמודי קרקע עבור אוכלוסיית אנשי הקבע, וכן אוכלוסיות נוספות הכפופות למשרד הביטחון.

ממזרח ליישוב, בתוך תחומי השיפוט של המועצה המקומית, נמצאת חוות בודדים בשם "חוות שם", בה חי שי דרומי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במיתר 8,438 תושבים (מקום 188 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎8.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למיתר דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 92.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 14,913 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[4]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מערכת החינוך

במיתר מערכת חינוך הכוללת כ-10 גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים חילוניים ('פסגות' ו'עמית') ובית-ספר יסודי ממלכתי-דתי ('חמדת'), וכן חטיבת ביניים 'מיתרים' שהפכה בשנת הלימודים ה'תשע"ה לתיכון, כך שהתלמידים שעלו לכיתה י' המשיכו ללמוד במיתר שלא כמו בעבר שהתלמידים עברו ללמוד בתיכונים מחוץ למיתר, בעיקר בתיכון ביישוב עומר ובתיכון וכפר הנוער אשל הנשיא.

על פי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2007, 31.5% מבני ה-20-29 לומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות, נתון המציב את היישוב במקום השני בארץ, בפער של חצי אחוז מהמקום הראשון.

ביישוב פועלות חמש תנועות נוער- שבט "צחור" של תנועת הצופים, "סניף מיתר" בני עקיבא, קן "מיתר" של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת של"ח, וחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע.

השלטון המקומי

המועצה במיתר מורכבת מ-9 חברי מועצה. בראש המועצה עומד, החל משנת 2009, אבנר בן גרא איש סיעת "קהילה".

ראשי המועצה לדורותיה:

• יצחק לבנון. כיהן כראש אגודת מתיישבי נחל חברון מהקמתה (1984), וכראש המועצה המקומית בין השנים 1986-1988.
• ד"ר אהרון לוי (1988-1993)
• אליהו שפירא (1993 - 1998)
• סלומון כהן (1998 - 2009)
• אבנר בן גרא (2009- מכהן)

שירותי דת

במיתר קהילה דתית גדולה (כ-20% מכלל האוכלוסייה). ביישוב קיימים אחד-עשר בתי כנסת (עשרה אורתודוקסיים, ואחד של התנועה המסורתית בישראל). כמו כן, פועל ביישוב סניף של תנועת בני עקיבא. את שירותי הדת ביישוב מספקת המועצה הדתית בראשותו של ציון חדד, והם כוללים מערכת כשרות, מקווה טהרה ועוד. רב היישוב הוא הרב משה ביגל.

ספורט

ערים תאומות

למיתר יש עיר תאומה אחת:

• צרפת לה שמבון-סור-ליניון, צרפת (מאז 9 בנובמבר 2006)

ראו גם

• יישובי הלוויין

קישורים חיצוניים

• אתר המועצה המקומית מיתר
• מועצה מקומית מיתר, במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור
• מיתר באתר מנהלת המגורים של אגף כח אדם
• בית אריה בית הכנסת אחדות ישראל במיתר

הערות שוליים

דגל ישראל מחוז הדרום
נפות	נפת אשקלון • נפת באר שבע	מפת מחוז הדרום
ערים	אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות	חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה-בנגב • נאות חובב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות	אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצות אזוריות שבוטלו	אבו בסמה