חדייב

חדייב
ܚܕܝܐܒ

חדייב בתוך ממלכת ארמניה העתיקה, תחת שלטונו של טיגראנס הגדול
יבשת אסיה
שפה נפוצה סורית עתיקה
עיר בירה ארביל
36°20′00″N 44°01′00″E / 36.3333333333333°N 44.0166666666667°E / 36.3333333333333; 44.0166666666667
משטר מונרכיה
הקמה
מדינה קליינטית של האימפריה הפרתית
15
פירוק
כיבוש טראיאנוס
116
ישות קודמת האימפריה הפרתית
ישות יורשת האימפריה הרומית
שליטים בולטים הלני המלכה
מונבז השני
דת זורואסטריות, יהדות, נצרות
מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח
איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב

חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116. בירת המדינה הייתה העיר ארבלה.

אוכלוסיית הממלכה הייתה מגוונת ומעורבת. לדברי פליניוס הזקן, ארבעה שבטים חיו בשטחי חדייב: אורונטיים (), אלאנים, אזוניים (Azones) וסיליקיים (Silices)[1]. מכתביו של יוסף בן מתתיהו עולה כי בממלכה חיה קהילה יהודית מבוססת.

בהשפעת הקהילה היהודית הגדולה שחיה בתחומי הממלכה, חלק ממלכי המדינה התגיירו במאה הראשונה לספירה. הלני המלכה ובנה המלך מונבז (מכונה בתלמוד: "מונבז המלך") תרמו לבית המקדש השני, והקימו ארמונות בירושלים, באזור העופל (בחלק הצפוני של עיר דוד).

במשנה מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי יום הכיפורים; והלני המלכה עשתה נברשת זהב בפתחו של בית המקדש, וכן טבלת זהב שעליה הייתה כתובה פרשת סוטה (יומא ג, י). גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את החדייבים מספר פעמים בכתביו ומספר על משלחת צבאית שהגיעה בזמן המרד הגדול כדי לסייע ליהודים המורדים.

בשנת 116 הקיסר הרומאי טראיאנוס כבש וסיפח את הממלכה לאימפריה הרומית, אולם יורשו, אדריאנוס, ויתר על כל כיבושיו במזרח.

קברותיהם המפוארים של בני המלוכה של חדייב, שנחצבו לעומק כשמונה מטרים בסלע, נחפרו בשנת 1863 על ידי הארכאולוג הצרפתי פליסיאן דה סוסי בפאתי שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים.

ייתכן שבעקבות התגיירותם של בני מעמד המלוכה (הלני המלכה ובניה: מונבז ואיזאטס) התגיירו רבים מתושבי הממלכה. אולם במאה השנייה לספירה בחרו תושבי חדייב להמיר את דתם לנצרות.[2]


על פי תרגום יונתן מזוהה עם עיר מקראית בשם עֶדֶן "חָרָן וְכַנֵּה וָעֶדֶן רֹכְלֵי שְׁבָא אַשּׁוּר כִּלְמַד רֹכַלְתֵּֽךְ" (יחזקאל כז כג) (תרגום:חרון ונציבין והַדְיֵב (חַדְיֵב))

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ פליניוס הזקן, תולדות הטבע כרך 4 פרק 30.
  2. ↑ "מן המסד", משרד הביטחון - הוצאה לאור והוצאת "כרטא", 1986. עמוד 207.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.