חוות יאיר (ספר)

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שער הספר שו"ת חוות יאיר, למברג, ה'תרנ"ד

חות יאיר הוא ספר שאלות ותשובות, החשוב והמוכר מכארבעים ספרים בתחום ההלכה, שנתחברו על ידי רבי יאיר חיים בכרך.

שם הספר

אחד מהטעמים לבחירת השם חוות יאיר כתב בהקדמה[1] שהיא לזכרה של חוה בכרך, סבתו הפייטנית והלמדנית, נכדת המהר"ל מפראג שגידלה אותו[דרוש מקור] (בהגייה אשכנזית נשמע כ'חוה'ס יאיר' – יידיש: "יאיר של חוה").[2]

תולדות הספר

הספר יצא לאור לראשונה בשנת ה'תכ"ט בסיועו של הרב שמשון ורטהיימר עמו היה רבי יאיר חיים בקשרי נישואין. בהקדמה מתנצל המחבר על שגיאות שאולי נפלו מחמת התלאות הרבות שעבר, ולמרות שראה את עצמו כשפל המוכן למעבר לעולם הבא ואינו רואה חשיבות בכבוד בעולם הזה, כשהוא מכנה את עצמו: "אפר כירה מוכן", בכל זאת החליט לפרסם את ההתכתבות אתו רק לשם לימוד התורה[דרושה הבהרה]. בהקדמה לחוות יאיר, מבקש המחבר מצאצאיו להוציא לאור כתבים רבים נוספים, שלא יכול היה להוציא, בגלל בריחתו ממקום למקום, ובגלל הצרות והתלאות הרבות שעבר. ואכן, בסביבת שנות ה'תש"י, דאג יהושע בכרך להוסיף בספרי סבו חלקים חסרים רבים[דרוש מקור], שמצא בכתבי יד שהיו ברשותו, ונשמרו בספרייתו.

תוכן הספר

בספר יש רל"ח סימנים והוא עוסק בתחומים שונים, כך למשל הסימן הראשון הוא המחלוקת עם בעל הנחלת שבעה בשיעור מטבעות בהלכה בזמן הזה והסימן האחרון עוסק בפיוטים. הספר הוא מחשובי ספרי הפסיקה האחרונים ומוזכר בין היתר בפתחי תשובה על השולחן ערוך.

בין הנושאים הנידונים בספר:

  • דרך הלימוד (בסימן קכד)
  • הלכה למשה מסיני (בסימן קצ"ב). שם (באות ו') הוא אומר כי לא כל דינים אלו נמסרו בפועל למשה מסיני, אלא שמקובלים וברורים הם כאילו קיבל אותם משה מסיני.
  • התייחסות ללימוד קבלה (בסימן רי). שם הוא כותב על דבר אמירת לשם ייחוד: "שלא נאמרו הדברים, רק לתלמידי חכמים מופלגים". הוא מציין שם, שגם הוא עצמו אינו מבין את פירוש התפילה ורמזיה, ותוהה האם המקובלים האחרים כן מבינים אותה לאשורה. בזאת רבי יאיר חיים היה הראשון שהביע הסתייגות מהדפסת התפילה והפיכתה לעממית, כשבעקבות זה החל פולמוס סוער שנסב סביב אמירתה או אי-אמירתה של התפילה.
  • אסטרונומיה (בסימן רי"ט). בין הדברים הוא מספר שכתב מספר מאמרים על אסטרונומיה מנקודת מבט של ספרות חז"ל, אך היות שחש שהוא אינו בקי דיו בתחום, שרף את כל כתביו בעניין ואף מייעץ לידידו: "אל תוסף עוד ראות פני בחקירות בחכמה זו כי איתי הייתה ולרוב יגיעה ומיעוט השגה שלחתיה לנפשה וגם אתה עשה כן".
  • פינוי קברים ([דרוש מקור: באיזה סימן?]). הוא פוסק שבמקרים מסוימים ניתן לפנות קברים לצורך דרך הרבים. בפרשת הקברים בפסגת זאב בירושלים פסק רבי יוסף שלום אלישיב על פי תשובתו זו, פסיקה שהובילה למתיחות בין תומכי הרב אלישיב הליטאים לבין חוגי העדה החרדית ואתרא קדישא.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "בחרתי בשם הזה להיות למזכרת טוב לזקינתי החסידה מרת חוה זצ"ל אם אבי"
  2. ↑ אברהם גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג, בתוך: אזכרה ח"ג, ירושלים: מוסד הרב קוק ומוסד ביאליק, תרצ"ז, עמ' שלח, הערה 21.
אזהרה
ערך זה הוא קצרמר, אך הוא סווג כקצרמר מסוג שאינו ברשימת הקצרמרים בהמכלול. נא לתקן ולבחור שם מהרשימה.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.