חומרא דאתי לידי קולא

חומרא דאתי לידי קולא (חומרה המביאה לידי הקלה) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי שמשמעותו היא שהקפדה מוגברת בנושא אחד מביאה לידי הקפדה פחותה בנושא אחר.

השימוש בביטוי מגיע על מנת להטיל קושיא על העמדה המחמירה.

בתלמוד הבבלי

בתלמוד הבבלי הביטוי נזכר בשלשה מקומות.

במסכת בבא קמא[1] נחלקו לגבי טומאת יולדת ופסילת טהרות, במקרה של הפלת עובר שהתחילה ביום אחד והסתיימה ביום הבא, מאיזה יום צריך להתחיל לספור את ימי טומאת הלידה. הדעה המחמירה היא שיש לספור מהיום הראשון, ולכן אם האישה נגעה בטהרות לאחר התחלת ההפלה הן נטמאו[2]. השימוש בביטוי מציג שגישה מחמירה כזו מביאה לידי הקלה בטומאת הלידה, מפני שהטומאה תסתיים יום קודם.

במסכת נידה[3] נזכר שבני רבי חייא סיפרו לאביהם שהם פסקו לאישה שהפילה עובר שפניו 'טוחות' (שטוחות) שהיא טמאה בטומאת לידה. רבי חייא השיב להם שהם צריכים לתקן את טעותם ולטהר את אותה אישה מטומאת לידה. טענתו של רבי חייא היא שהחומרא שבניו הטילו על האישה מביאה גם לידי קולא - מפני שדם שיצא מהאישה לאחר ימי טומאת הלידה ייחשב לדם טוהר, ולא לדם נידה או זבה.

במסכת יבמות[4] נערך דיון לגבי ספקות בגירושין וקידושין.

הערות שוליים

  1. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף יא עמוד א
  2. ↑ רש"י ד"ה לחומרא
  3. ↑ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף כד עמוד א
  4. ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל עמוד ב
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.