חומרים ממריצים

הקפאין בקפה - אחד הממריצים הנפוצים ביותר
טבליות של Ritalin-SR 20 mg

חומרים ממריצים (באנגלית: Stimulants, לפעמים Psychostimulants, או Psychotonics, או בשפת הרחוב "Uppers") הוא מונח-על המציין את אותם החומרים - לרבות תרופות וסמים - המגבירים את פעילות מערכת העצבים המרכזית, מגבירים תוך זמן קצר את המרץ, המוטיבציה, את מיקוד הקשב ואת הערנות ולעיתים מרוממים את מצב הרוח ומדכאים את התיאבון[1]. כמו כן הם מגבירים, במידה פחותה יותר, פעילויות פיזיולוגיות נוספות של הגוף. לרבים מהם ויש פעילות סימפתומימטית. חומרים אלה נפוצים בעולם בטבע וכן כחומרים סינתטיים, כתרופות מרשם או ללא מרשם וכסמים, לרבות סמי רחוב וכאלה הרשומים ברשימת הסמים המסוכנים מקבוצת האמפטמינים והקוקאין. החומרים הממריצים הנפוצים ביותר הם הניקוטין, האמפטמינים, הקוקאין והקפאין[1]. בשנת 2013 החומרים הממריצים שנרשמו הכי הרבה על ידי רופאים היו החומרים הסינתטיים ליסדקסאמפטמין, מתילפנידאט ואמפטמין. יש מעריכים כי אחוז האוכלוסייה שהשתמשה ללא בקורת, בצורה מוגזמת ("שימוש לרעה" - abuse) בחומרים ממריצים אמפטאמיניים (כמו אמפטאמין, מתאמפטמין, MDMA וכו' נע בין 0.8-% 2.1. לצורך רפואי בפסיכיאטריה ונוירולוגיה משתמשים בחומרים מקבוצת האמפטמינים בעיקר בטיפול בהפרעת קשב וריכוז, נרקולפסיה וכ"אוגמנטציה" בצירוף לתרופות נוגדות דיכאון במקרים עמידים לטיפול הרגיל, כמו כן במצבים אחרי חבלה בראש או אפאתיה אחרי מקרי שבץ, במקרים של קהיון אפאתי, וכו'. בענפי רפואה אחרים משתמשים בכמה חומרים ממריצים, למשל, בדלקות אף (פסאודואפדרין), כתרופות להפרעות בסימפונות (תאופילין) ובהרדמה מקומית. (נגזרות קוקאין).

נוסחאות של האמפטמין, הדקסאמפטמין וכן של סוגים שונים של מתאמפטמין, הידוע בעיקר כסם ממריץ בעל סיכון גבוה להתמכרות

רשימת חומרים ממריצים

  • פנילאתילאמינים
    • אמפטמינים
      • אמפטמין (בנזדרין)
      • דקסטרואמפטמין (דקסדרין)
      • תערובת של אמפטמין ודקסטרואמפטמין (אדראל, אטנט)
      • ליסדקסאמפטמין (ויוואנס)
      • MDA
      • MDEA
      • MDMA
      • מתאמפטמין (דסוקסין)
      • פנפלורמין (פונדראקס) - תכשיר היסטורי מדכא תיאבון
      • פנטרמין (אדיפקס) - תכשיר מדכא תיאבון
      • פנקאמפין (ריאקטיבאן)
    • קתינון ונגזרותיו
      • קתינון
      • מפדרון
      • מתליון (βk-MDMA)
      • אמפרמון - מדכא תיאבון
      • בופרופיון (ולבוטרין) - תכשיר נוגד דיכאון
  • סימפתומימטיים
  • מתילקסנטין ונגזרותיו
      • קפאין
      • תאופילין
      • ציקלופנטיל-1,3-דימתילקסאנתין
  • אוקסזולידינונים
      • פמולין (ניטן)
      • פנוזולון
  • טרופאנים
  • דימתילאמינואתנול (DMAE) ונגזרותיו
      • דימתילאמינואתנול (דיאנול)
  • ממריצים אחרים
      • סולבוטיאמול
      • מלאמינול (צרברול)
      • מזוקארב (סידנקארב)

מנגנונים פרמקולוגיים

לפי מנגנון הפעולה שלהם החומרים הממריצים מתחלקים ל:

סולם להערכת נזקם של סמים ותרופות פסיכואקטיביים מבחינת הנזק הפיזי והפוטנציאל הממוצע להתמכרות[2] מופיעים בו גם חומרים ממריצים כמו קוקאין, אמפטמין, ניקוטין,4-MTA, מתילפנידט, MDMA וקאט
מוליך עצבי/קולטן סיווג דוגמאות
דופמין מעכבי השאיבה מחדש של המוליכים העצביים קוקאין

ניקוטין

משחררי דופמין פנילאתילאמינים
אגוניסטים של קולטני דופמין לבואמפטמין
מונואמין אוקסידאז (MAO)
מעכבי MAO פנלזין
אדרנלין/נוראדרנלין עיכוב השאיבה מחדש של הנוראדרנלין פנילאתילאמינים
חומרים המשחררים דופמין מהקולטנים האדרנרגים פנילאתילאמינים
אגוניסטים של הקולטנים האדרנרגיים פנילאתילאמינים
אדנוזין מתילקסנטינים (אנטגוניסטים של הקולטנים האדנוזינים) קפאין
גליצין אנטגוניסטים של קולטני הגליצין סטריכנין

רשימת הצמחים הממריצים

צמחהחלק של הצמחחומרמעמד חוקי[3]
קפה (צמח)זרעקפאין, תאוברומין, תאופיליןחוקי
קמליה סיניתעלהקפאין, תאוברומין, תאופיליןחוקי
גוארנהפריקפאין, תאוברומין, תאופיליןחוקי
גואיוסהעלהקפאיןחוקי
גינסנגשורשסטרואידחוקי
מאקהשורשמאקמידים, מקאאניםחוקי
טבק (שיח)עלהניקוטיןמוסדר בחוק
קוקהעלהקוקאין, אקגוניןסם משכר
ארקה קטצ'ו (דקל)אגוז ארקהארקוליןחוקי
בטל (פלפליים)עלהחאוויקול, חאוויבטול, קדינןחוקי
צינית פרגוואיתעלהקפאין, תאוברומין, תאופיליןחוקי
קאת (צמח)עלהקתינון, קתיןסם משכר
קקאו (עץ)זרע (פולי קקאו)חאוויקול, חאוויבטול, קדינןחוקי
קולהאגוז קולהחאוויקול, חאוויבטול, קדינןחוקי
שרביטןהצמח כולואפדרין, פסאודואפדריןחוקי
אלאותרוקוקוסהצמח כולובטא-סיטוסטרול, אלאתרוזידחוקי

לקריאה נוספת

  • דוד אלישע, סרג'יו מרצ'בסקי (עורכים) - שימוש לרעה והתמכרות לסמים ולאלכוהול, הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב, 2000
  • Nutt, David, Leslie A King, William Saulsbury, Colin Blakemore. "Development of a rational scale to assess the harm of drugs of potential misuse" The Lancet 2007; 369:1047-1053 March 24, 2007
  • Walter Rodinger, Paul Schmidlin, François Wider Index Psychopharmacologicum, Verlag Hans Huber, Bern, Stuttgart, Wien 1983 -

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 ד.אלישע, ס. מרצ'בסקי 2000 עמ' 17
  2. ↑ Nutt, David, Leslie A King Lancet 2007
  3. ↑ לפי הצו הממשלתי מ-22 בפברואר 1990 בצרפת שקבע את רשימת החומרים הנחשבים לסמים משכרים 22 février 1990 fixant la liste des substances classées comme stupéfiants; https://www.legifrance.gouv.fr/affichTexte.do?cidTexte=JORFTEXT000000533085&categorieLien=id ; http://ansm.sante.fr/var/ansm_site/storage/original/application/e9188f8171d76f130756518f7c7ce5cb.pdf
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.