חוק יסוד: הצבא

חוק יסוד: הצבא
תאריך לועזי 31 במרץ 1976
תאריך עברי כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו
כנסת הכנסת השמינית
עיקרי החוק
נוסח מלא

אתר הכנסת

חוק יסוד: הצבא הוא חוק יסוד הקובע את כפיפותו של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה. החוק התקבל על ידי הכנסת השמינית ב-31 במרץ 1976, כ"ט באדר ב' ה'תשל"ו, בעקבות מסקנות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים.

החוק

החוק הוא קצר ותמציתי, בעל 6 סעיפים, ו-9 משפטים בלבד:

  • מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
  • כפיפות למרות האזרחית:
  • הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
    • ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
    • ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.
  • החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו.
  • הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו.
  • אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה לישראל אלא על פי חוק.

הסבר

הסמכות להפעלת צה"ל, מצויה בידי כל הממשלה. לראש הממשלה אין מעמד מיוחד להפעיל את צה"ל כמו שקיים במדינות אחרות כמו בארצות הברית למשל, ושר הביטחון צריך להפעיל את הצבא על פי החלטות הממשלה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • חוק יסוד: הצבא, באתר ויקיטקסט
    • ישראל חוקי יסוד
    חוקי יסוד משוריינים הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם
    חוקי יסוד משוריינים חלקית הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל
    חוקי יסוד לא משוריינים נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רישיון cc-by-sa 3.0
    This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.