חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור
חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992 עוסק במתן תוקף רשמי למתלונן שהתלונן בפני רשות מוסמכת על פגיעה בטוהר המידות ותלונתו נמצאה מוצדקת. התוקף אמור להינתן באמצעות תעודת ממצאים שיקבל המתלונן במקרה כזה, מאת הרשות המוסמכת שבפניה התלונן. משנה תוקף למתלוננים שיימצאו ראויים לכך בהליך מיון שיתקיים ואשר קבוע בחוק, יינתן על ידי נשיא המדינה בטקס מיוחד שיתקיים במשכן הנשיא.
חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ"ב-1992 | ||
---|---|---|
כנסת | השתיים עשרה | |
הצעת חוק | 17/2/1992 | |
משרד ממונה | משרד המשפטים | |
מס' תיקונים | 3 |
הליך החקיקה ואי יישומו במהלך 23 שנים
ב-17 בפברואר 1992 הוגשה לכנסת הצעת חוק פרטית וממשלתית כאחד, לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור [1]. יוזם ההצעה היה ח"כ רן כהן מסיעת מר"צ. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:
- "מטרת החוק המוצע היא לעודד עובדי ציבור לגלות מאמץ ותשומת לב לעקירת מעשי שחיתות או חריגות חמורות אחרות הפוגעים בטוהר המידות בשירות הציבור. הצורך בחוק נובע מהחריגים הנחשפים בדו"ח מבקר המדינה, ומהצורך לעודד מניעה של פגיעות באזרחים ובמינהל הציבורי".
בשנת 1994 הותקנו תקנות מכוח החוק[2] אשר מפרטות בעיקר הליכים טכניים וקביעת טפסים להגשת תלונה וכיוצא בזה, אך גם מה תיחשב תלונה מוצדקת, ההליך שיבוצע לקראת מתן תעודות הוקרה על ידי נשיא המדינה ועוד. מתן תעודת ממצאים למתלונן כחוק, וקיום הליך להענקת אות הוקרה על ידי נשיא המדינה קיימים כבר בהצעת חוק הראשונית משנת 1992. למרות זאת, במשך עשרים ושלוש שנים שחלפו מיום פרסום החוק ב"רשומות", לא ייושם החוק כלל בכל הקשור להמלצת שר המשפטים, הממונה על קיום החוק[3], לנשיא המדינה להעניק תעודות הוקרה למתלוננים שנמצאו ראויים לכך, וממילא נשיא המדינה לא העניק תעודות כאלה בכל התקופה האמורה. בכל הקשור למתן תעודות ממצאים למתלוננים שהתלוננו על מעשי שחיתות או פגיעה אחרת בטוהר המידות בשירות הציבור, הוענקו במהלך 23 השנים הללו תעודות ממצאים בודדות מטעם הגופים המוסמכים.
בתחילת שנת 2007 נעשה ניסיון בכנסת לשפר מצב זה. חברי הכנסת שלי יחימוביץ', אריה אלדד ועמירה דותן הגישו הצעה לתיקונים ותוספות לחוק, שכללו דרכים להביא את דבר החוק לתודעה הציבורית, כדי לעודד ביתר שאת עובדים בשירות הציבור להתלונן על מעשי שחיתות ופגיעה בטוהר המידות[4]. הצעתם באה לעולם לאחר שנוכחו שהחוק הפך לאות מתה בספר החוקים. בדברי ההסבר להצעתם כתבו בין היתר:
- "המציאות מלמדת כי הלכה למעשה – הפך החוק העיקרי לאות מתה בספר החוקים, כך לא מוצאות "תעודות ממצאים" על ידי הגופים הבודקים בגופים הציבוריים (למרות לשונו המפורשת של סעיף 2 לחוק). כך גם תעודות הוקרה אינן מחלוקות לעובדי ציבור שתרמו לטוהר המידות במוסדות הציבור בישראל (סעיף 4 לחוק). בפועל, אם כן, כוונת המחוקק אינה באה לידי ביטוי. נראה שאי יישום הוראות החוק נובע, בין היתר, בשל חוסר מודעות להוראות החוק, וחוסר החלחול של הרציונל הטמון בו בקרב גורמי הביקורת והעובדים של המערכת הציבורית בישראל".
גם תיקונים ותוספות אלו לחוק לא הביאו לשיפור המצב. בשלהי שנת 2013, פנה מבקר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר רון אבני, לח"כ ד"ר עדי קול שהייתה בעת ההיא יו"ר הוועדה לפניות הציבור של הכנסת, בתלונה על כך שהחוק ממשיך להיות אות מתה בספר החוקים. ב-3 בפברואר 2014 התקיימה ישיבת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בראשות ח"כ קול, ובהשתתפות כל הנוגעים בדבר ממשרדי הממשלה השונים, נציגי משכן נשיא המדינה ועמותות רלוונטיות. לאחר שד"ר רון אבני הציג את הבעיה[5] התקיים דיון ובעקבותיו התקיים תהליך שהניעה חברת כנסת קול כדי להביא לידי כך ששרת המשפטים, בעקבות הליך שהמשרד יקיים, תמליץ לנשיא המדינה על הענקת תעודות הוקרה על-פי חוק זה. ואכן, כעבור כמעט שנתיים, התקיים הטקס והענקת תעודות ההוקרה במשכן הנשיא. בהודעת משרד המשפטים בעניין זה נכתב בין השאר:
- "ביום 31 בדצמבר 2015 העניק נשיא המדינה, בפעם הראשונה, תעודות הוקרה על תרומה לטוהר המידות במוסדות הציבור בישראל לגב' מעיין אגם על פעילותה בין השנים 1998 - 2005 לחשיפת מעשי שחיתות בהסתדרות העובדים הלאומית אשר באה לידי ביטוי במעילות בהיקף של מיליוני שקלים שבוצעו על ידי בכירים לשעבר בהסתדרות, למר שאול כרמלי על פעילותו בין השנים 1999 - 2013 לחשיפת מספר מקרים של התנהלות לא תקינה בחברת נמל חיפה בנושאים שונים וביניהם פרשת סידורי העבודה של עובדי הנמל והסמכה שלא כדין ולפרופ' אשר ברנר על פעילותו בשנת 2002 לחשיפת שימוש בכספי מחקר אקדמאי שלא כדין על ידי מרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[6]".
אחרית הדבר
מאז הטקס הראשון שהתקיים בסוף שנת 2015, התקיים רק עוד טקס אחד ב־9 יולי 2017, בו קיבלו תעודות הוקרה: אפרים ארליך (קרמשניט) ממשטרת ישראל על חשיפת פגיעות בטוהר המידות במשטרה, ושלומית בוסקילה על חשיפת התעללות בחסרי ישע בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל.
קישורים חיצוניים
חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ״ב–1992, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט- יישום החוק לעידוד טוהר המידות בשירות החוץ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2 פברואר 2014 - מסמך שהוגש ל"וועדה לפניות הציבור" בכנסת בראשות ח"כ ד"ר עדי קול לקראת הדיון בוועדה באי יישומו של החוק
- דיווח על הטקס הראשון שהתקיים במשכן נשיא המדינה אחרי 23 שנה של אי יישום החוק
- בר שוהם, מאמר דעה: תעודות ממצאים ותעודות הוקרה לעובדים חושפי שחיתות: בין המשפט עלי ספר למשפט בפעולה. מאי 2019.
הערות שוליים
- ↑ חוק עידוד טוהר המידות בשירות הציבור התשנ"ב-1992., הכנסת
- ↑ ק"ת תשנ"ד מס' 5607 מיום 14.6.1994 עמ' 1008.
- ↑ סעיף 7 לחוק.
- ↑ חוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007, הכנסת
- ↑ הצגת הנושא בפתיחת הדיון בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, 3 פברואר 2014 (3:18 דק').
- ↑ משרד המשפטים, תעודות הוקרה על תרומה לטוהר המידות, אתר השירותים והמידע הממשלתי.

רישיון cc-by-sa 3.0