חותרניים
| חותרניים | ||
|---|---|---|
 | ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה | בעלי חיים | |
| מערכה | פרוקי-רגליים | |
| מחלקה | חרקים | |
| סדרה | פשפשאים | |
| תת-סדרה | פשפשים | |
| משפחה | חותרניים | |
| שם מדעי | ||
 | ||
חותרניים[1] (שם מדעי: Corixidae) היא משפחה של פשפשי מים אשר מאכלסים ברכות ונחלים בעלי זרימה איטית. ידועים כ-500 מינים ב-33 סוגים שונים הנפוצים בכל העולם, בישראל כ-20 מינים. מבחינה חיצונית הם מזכירים לעיתים את השטגביים אך בניגוד אליהם שוחים קרוב לקרקע כשגבם פונה מעלה.
לחותרניים יש באופן כללי גוף שטוח באורך של עד 13 מילימטרים, יש להם 4 רגלים אחוריות ארוכות ושתים קדמיות קצרות. הרגלים האחוריות מכוסות בשערות והן מעוצבות בצורת משוטים, מכאן בא השם חותרניים. בקצה שתי הרגלים האמצעיות קבועות ציפורנים שבעזרתן הם נאחזים בקרקע, ובעזרת הרגלים הקדמיות אשר מעוצבות ככפית הם מחפשים חלקיקי רקב צמחי ואצות על הקרקעית אשר מהווים את מזונם העיקרי של רוב סוגי החותרניים, אולם חלק ממיני החותרניים הם טורפים וניזונים גם מזחלי יתושים. כדי לנשום, עולים החותרניים לפני המים, שם הם קולטים בועת אוויר לתוך חלל הנמצא מתחת לכנפיהם.
בעת החיזור משפשף הזכר את רגליו הקדמיות ומשמיע קולות צרצור חזקים. אחד ממיני החותרנית ידוע כאחד החרקים הרעשנים ביותר בטבע, למרות גודלו, נמדד משמיע קולות בעוצמה של 99.2 דציבלים ששקולים בערך לרעש שמייצרת רכבת תחתית. את הביצים מדביקות הנקבות לצמחים, מקלות או סלעים השקועים תחת המים.
במקסיקו אחדים מהמינים משמשים כמזון לבני אדם ולחיות מחמד.
סוגים המצויים בישראל
- תת-משפחה Corixinae
- סוג חותרן Corixa
- סוג Hesperocorixa
- סוג תלומית Sigara
- תת-משפחה Micronectinae
- סוג חותרנית Micronecta
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, 1985. כרך 3 - חרקים, עמוד 124
רישיון cc-by-sa 3.0