חנוכייה

חנוכייה מצופה בכסף
חנוכייה מודרנית מזכוכית
מנורה מכסף, עבודת פיליגרן, גרמניה המאה ה-20
חנוכייה עשויה מאבן וברזל, יצירת האמן אסף קדרון

חנוכייה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה. החנוכייה בנויה כמנורה בעלת תשעה קנים, בדומה למנורת בית המקדש, בה היו רק שבעה קנים.

אין כל צורך הלכתי להדליק נרות בחנוכיה ואפשר להדליק נרות בכל צורה שהיא, אך ברוב תפוצות ישראל נהגו להדליק במנורה מעוצבת בעלת כלי קיבול מתאימים.

החנוכייה נקראת במקורות וברוב ספרי ההלכה "חנוכה"[1], "מנורה" או "מנורת חנוכה"[2]. עד היום השם הנפוץ לתשמיש קדושה זה בגולה, הוא "מנורת חנוכה" או סתם "מנורה". השם "חנוכייה" רווח בקרב היהודים הספרדים בארץ ובארצות הבלקן (בכתיב שונה ובהטעמה מלעיל - "חנוקיאה")[3], והוא הוכנס לעברית בשנות ה'תר"ס בירושלים על ידי חמדה, אשתו של אליעזר בן-יהודה[4]. במסורת יהדות תימן המנורה נקראת פשוט "חנוכה".

השימוש בחנוכייה

ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה

מצוה מדברי סופרים להדליק נרות בחנוכה, ונהגו לקיים מצות הדלקת הנרות בחנוכייה המצוה תוקנה על ידי חז"ל כסמל לציון חנוכת בית המקדש, שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה נס פך השמן) בידי החשמונאים בבמאה החמישית לאלף הרביעי, לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את בית המקדש מידי הכובשים היוונים.

מצווה להדליק נרות בחנוכייה לפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא), לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח, כדי שייראו מבחוץ. או בתוך הבית, סמוך לדלת הכניסה, בצד שמאל של הנכנס. זמן ההדלקה הוא משקיעת החמה או מצאת הכוכבים (לפי המנהג), עד שתכלה רגל מהשוק, כלומר: ההדלקה צריכה להיות בזמן שעדיין מסתובבים אנשים בחוץ.

מבנה החנוכייה

החנוכייה מורכבת משמונה קנים המותאמים לקבלת שמונה נרות, וכן קנה נוסף המיועד ל'שַׁמָּשׁ' – הנר המשמש להדלקת יתר הנרות. הסיבה המקובלת למספר הקנים היא שהם מסמלים את שמונת ימי הנס. בפסיקתא רבתי (פרשה ב) מובאת סיבה אחרת: כאשר נכנסו החשמונאים לבית המקדש, הם אילתרו שמונה שיפודים שבהם הדליקו נרות.

ייתכן שהסיבה שנעשו בחנוכייה שמונה קנים – ולא שבעה, כבמנורת המקדש – היא המחלוקת, המובאת בתלמוד, בשאלה האם מותר לעשות מנורה הדומה למנורת המקדש או לא. בחנוכייה כשרה כל שמונת הנרות חייבים להיות בקו ישר, בגובה אחיד ובמרווחים שווים, ואילו על השמש להיות נבדל מיתר הנרות באופן כלשהו.

לאור בקשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויץ', נוהגים חסידי חב"ד להשתמש בחנוכיות עם קנים אלכסוניים ולא מעוגלים, כיון שלדעתו[5] כך הייתה צורתה של מנורת המקדש.

בישראל ובגולה נהוג בגני הילדים ליצור עם הילדים חנוכיות פשוטות שבהן משתמשים הילדים במהלך החג.

גלריית חנוכיות

  • חנוכייה דולקת בכותל המערבי
  • חנוכייה שתכנן האמן מוריס אשקלון, סביבות 1948
  • חנוכייה רוסית, סוף המאה ה-19
  • חנוכייה ממרוקו, שלהי המאה ה-18
  • פסל חנוכייה בהר הרצל
  • חנוכייה בקרקוב
  • חנוכייה מעוצבת עם דמויות חסידים
  • חנוכייה מהמאה ה-19, מוצגת במוזיאון היהודי בניו-יורק
  • חנוכייה בחצר בית הכנסת הגדול של רומא
  • רכב נושא חנוכייה של צעירי חב"ד, בבחינת פרסום נס החנוכה
  • חנוכיה מחוץ לארמון בעיר קרלסרוהה, גרמניה
מאגר המים שעל גבעת התיתורה במודיעין, הופך בחנוכה לחנוכייה ענקית. צולם בנר שמיני של חנוכה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לדוגמא הרמב"ם קורא להלכות אלו הלכות מגילה וחנוכה בה הוא משווה בין חפץ המצוה 'מגילה' לחפץ המצוה 'חנוכה'
  2. ↑ לדוגמא הבן איש חי
  3. ↑ למשל בתשובה זו משנת 1798 מאת רבי אברהם מיוחס. ראו עוד על כך אצל אורה שורצולד, פעמים 56, עמ' 33-49
  4. ↑ מי המציא את המילה חנוכייה? באתר אוח של משרד החינוך
  5. ↑ על פי ציור המנורה בכתב ידו של הרמב"ם.
חנוכה
מצוות קריאת ההלל • הדלקת נרות חנוכה • על הנסים • פרסום הנס
מנהגים חנוכייה • מעוז צור • הנרות הללו • מזמור שיר חנוכת הבית • שמן זית • לביבה • סופגנייה • סביבון • דמי חנוכה • זאת חנוכה • חנוכייה ציבורית
היסטוריה של חנוכה ספר מקבים א' • ספר מקבים ב' • מגילת אנטיוכוס • גזירות אנטיוכוס • אלעזר הזקן • חנה ושבעת בניה • מרד החשמונאים • קרבות המכבים • נס פך השמן • מתתיהו כהן גדול • יהודה המכבי

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.