חנוכת בית

חנוכת בית חדש או מקום חדש היא אירוע או מסיבה חגיגית לרגל הכניסה הרשמית, היא כוללת בדרך כלל מלבד המסיבה גם קביעת מזוזה, ברכת שהחיינו ולימוד במניין מכתבי הקודש. החגיגה נהוגה יותר בקרב עדות המזרח, ואצלן היא כוללת קריאת קטעים קבועים מן המקרא, המשנה, התלמוד וספר הזוהר. לאחר מכן מוגשת סעודה.

במקורות

הרב זלמן מלמד קובע מזוזה בחנוכת בית מדרש בבית אל

הפועל "לחנוך" במקרא מובנו "להוציא מן הכוח אל הפועל", כמו בפסוק: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".(ספר משלי, פרק כ"ב, פסוק ו') אם הנער יגדל על פי טבעו הפנימי, גם בזקנתו לא יסור מן הדרך. כך בחנוכת הבית, מוציאים את הדירה מן הכוח (בית ללא דיירים) אל הפועל (בית שמתגוררים בו).

בספר דברים הוזכרה חניכת בית במסגרת הפטורים מן המלחמה:

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ.

חניכה זו איננה טקס חגיגי, אלא התחלת המגורים בבית היא חניכתו.[1]

חנוכת בית מוזכרת במקרא לגבי בית המקדש.[2] על החגיגות שערך שלמה המלך לאחר סיום בניית הבית הראשון מסופר כי נערכו בהשתתפות "כל איש ישראל", והן כללו תפילות מיוחדות והקרבת קורבנות "אשר לא יספרו ולא ימנו מרוב".[3] על הפסוק: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד"[4] הדעות חלוקות, האם מדובר בחנוכת בית המקדש או בחנוכת ביתו הפרטי של דוד המלך.[5]

המנהג לקיים "יומא טבא" ("יום טוב" בארמית) בעת סיום בניית בית חדש מוזכר בדרך אגב גם בשאילתות דרב אחאי.[6]

סדר חנוכת הבית

מנהגי "חנוכת הבית" מבוססים בחלקם על תורת הנסתר וכוללים התכנסות של מניין אנשים, קביעת מזוזה,[7] ברכת שהחיינו, נתינת צדקה וסעודה שבה נאמרים דברי תורה ומזמורים המתאימים לאירוע.

הנוסח המקובל בעדות המזרח חובר על ידי החיד"א וכולל פסוקים, קטעי משנה וגמרא, הלכות מספר משנה תורה, וכן תפילות ופיוטים להצלחה ולברכה. כמו כן נהוג לקרוא קטעים ארוכים מהזוהר. מקובל לחלק את קטעי הקריאה בין המסובים, וכולם קוראים בצוותא, כל אחד את חלקו, ולבסוף בעל הבית קורא קטע מסוים.

בעדות אשכנז יש שינויים בין החוגים, וחלקם אינם עושים את טקס חנוכת הבית בכלל. וגם בחוגים העושים את הטקס, אין סדר לימוד מפורסם וקבוע, ונהוג לשלב בו דברי תורה הקשורים לבניית בית.[8]

טעמים

פוסקי ההלכה דנים על מעמדה ההלכתי של חגיגה זו, האם היא נחשבת כסעודת מצווה. הטעם העיקרי הוא עריכת סעודה לרגל סיום המצווה של בניית הבית בארץ ישראל דווקא, שיש בה מצוות יישוב ארץ ישראל.[9] טעמים נוספים שהוזכרו הם התחלת המגורים בבית מתוך מצווה ודברי תורה, וכן קיום סעודת הודיה לה' על הזכות לגור במקום, גם בחו"ל.[10]

חשיבות חנוכת הבית בארץ ישראל

בשו"ת באר שבע[11] נפסק: שסעודת חנוכת הבית בארץ ישראל היא מצווה, והוסיף שם, שכשם שעושים שמחה ומשתה ויום טוב לגומרה של תורה ולגמרה של כל מצווה, כך יש לעשות סעודה על המצווה לבנות בית בארץ ישראל ולגור בו. ומקורו הוא מהירושלמי (סוטה ח,ד) אמרו: "יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר (מעורכי המלחמה), ת"ל "ולא חנכו" את שמצווה לחנכו (משום ישוב ארץ ישראל – פני משה), יצא זה שאינו מצווה לחנכו".

בספר השורשים כתב הרד"ק (ערך חנך) שזה גם הפירוש בתורה "ולא חנכו". וכך כתב: "התחלת האכילה בבית חדש יקרא חנוך כמו שיקרא התחלת הלמוד בנער. ומנהג הוא שעושין סעודה ושמחה באכילה הראשונה שיאכלו בבית חדש ולפיכך אמר ולא חנכו ילך וישוב לביתו".

בשו"ת דבר אליהו[12] כתב: שאם לא עשה סעודת חנוכת הבית מיד בהיכנסו לדירה, יכול לעשות כל השנה הראשונה.

שמחת שנה ראשונה

הבונה בית בארץ ישראל יש לו מצווה במשך שנה שלמה להיות שמח בקנינו ולהודות לה' על שזכה לבנות בית בארץ ישראל[13] כדי לקיים את מצוות השמחה התורה פוטרת את החייל מכל שירות צבאי במשך השנה הראשונה. פטור זה אינו תקף למלחמת מצווה[14]. סעודת חנוכת הבית היא חלק ממצוות השמחה שהיא מן התורה[15].

ראו גם

מצוות בניית בית בארץ ישראל

לקריאה נוספת

  • ספר הבית, אוצר דינים ומנהגים הקשורים לבית ולהנהגתו
  • ספר בית ראובן - השמחה וההודאה בקנית בית בארץ ישראל, יהודה טאוב תש"ף.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רש"י שם פירש "ולא חנכו - לא דר בו. חנוך, לשון התחלה". לתרגום הלועזי שרש"י מביא יש שתי משמעויות בצרפתית: 1. כניסה למקום בפעם הראשונה; 2. אימון. ראו גם פירוש רס"ג לפסוק זה ופירוש רש"י לפסוק: "וירק את חניכיו" (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד).
  2. בית המקדש הראשון - ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ג; בית המקדש השני - ספר עזרא, פרק ו', פסוק ט"ז; גם בעת הקמת המשכן, בתקופת מרד החשמונאים ולאחר שיפוץ בית המקדש על ידי הורדוס נערכו טקסים דומים (ראו: ספר חשמונאים א, ד. ספר יוסיפון, פרק נה).
  3. ספר מלכים א', פרק ח', פסוק ס"ג מסכם המקרא את המאורע: "ויחנכו את בית ה' המלך וכל בית ישראל".
  4. ספר תהלים, פרק ל', פסוק א'
  5. ראו: יעקב קליין, "מזמור שיר חנכת הבית לדוד" (תה' ל) מזמור לכל עונה, אוניברסיטת בר-אילן
  6. שאילתות דרב אחאי גאון, סימן א. הובאו דבריו גם במדרש תנחומא, בראשית ב (ראו גם בפירוש "עץ יוסף" שם)
  7. ראו גם: תרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק בספר דברים: "אשר בנה בית חדש ולא חנכו"
  8. אם כי אפשר למצוא נוסחים שונים שגובשו (ראו למשל: הרב יונה מצגר, "מעגלי החיים", עמ' 90).
  9. כך דעת הרב דוד פרנקל בפירושו לירושלמי, "שיירי קרבן". התלמוד הירושלמי מסביר כי דווקא אדם אשר בנה בית חדש בארץ ישראל ולא הספיק לחנוך אותו פטור מלהצטרף לצבא, אך הבונה בית חדש בחו"ל, כיון שאין בדבר מצווה, אינו נפטר (תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ח', הלכה ד'). ראו גם: שו"ת באר שבע, סימן עב
  10. "אם לא הניח תחילה לשתות בביתו ולנהוג קלות ראש רק שעושה סעודה לחנכו תחילה לומר בו דברי תורה ולדרוש בו מעין המאורע, הוי סעודת מצווה". מגן אברהם, אורח חיים, סימן תקסח, ס"ק ה. ראו גם: החיד"א, שו"ת תורה לשמה, סימן תפד. הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים, דברי מלכיאל, חלק ד, סימן ח.
  11. סימן ע, והובא במ"א תקסח ס"ק ה
  12. א, לז.
  13. ראה בהרחבה בפרק ח בספר בית ראובן
  14. רמב"ם הלכות מלכים פרק ז הלכה י
  15. ספר בית ראובן עמוד 100 בשם ספר בית דניאל.
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.