חנמאל בן שלום
חנמאל בן שלום היה דודו או בן-דודו[1] של הנביא ירמיהו, אשר שנה לפני חורבן ירושלים וגלות בבל נצטוה על ידי ה' לגאול את שדהו של חנמאל, כאות לכך שעם ישראל ישוב לארץ ישראל: "וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ: הָיָה דְּבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ לֵאמֹר 'קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה לִקְנוֹת" (ירמיהו, ל"ב, ו') הוא שילם עליו "שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף".
בתלמוד הבבלי נאמר כי חנמאל היה נביא, כהן (כירמיהו), ומצאצאי רחב: "שושלת שמונה כהנים נביאים עמדו מרחב הזונה, ואילו הן: ירמיהו וחלקיהו, שריה ומחסיה, ברוך ונריה, חנמאל ושלום. ר' יהודה: אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב.[2]" יש הסוברים[דרוש מקור] שחנמאל היה מצאצאי עלי הכהן וצדוק.
הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.