חנמאל המצרי

חנמאל המצרי היה כהן גדול בסוף ימי בית המקדש השני הנזכר במשנה כמי שעשה פרה אדומה, מופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו בשם חננאל הבבלי.

חנמאל המצרי נזכר במשנה פעם אחת, ברשימת הכהנים הגדולים ששרפו פרה אדומה: "וחכמים אומרים, שבע מעזרא ואילך. ומי עשאן, שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים, אליהועיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת".[1]

בכתבי יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו מספר בחיבורו "קדמוניות היהודים", שכאשר עלה הורדוס לשלטון, מינה כהן גדול בשם "חננאל הבבלי" במקום מתתיהו אנטיגונוס השני החשמונאי. לדברי יוסף בן מתתיהו, הורדוס בחר בכוונה כהן גדול מיהודי התפוצות, כי חשש מיהודי ירושלים, ששנאו אותו.[2] יוסף מביא מסורת כי חננאל היה צאצא רחוק למשפחת כהנים גדולים בימי בית המקדש הראשון, אולם יש מפקפקים במסורת זו.[3]

אשתו של הורדוס, מרים החשמונאית, וחמותו אלכסנדרה לא ראו בעין יפה את הדחת השושלת החשמונאית מהכהונה הגדולה, ועל כן הורדוס הדיח את חננאל ומינה במקומו את אחיה של מרים, אריסטובולוס השלישי. לאחר שאריסטובולוס נרצח על ידי אנשי הורדוס, השיב הורדוס את חננאל למשרת הכהונה הגדולה.

מקובל במחקר להניח שחננאל הבבלי הוא חנמאל המצרי הנזכר במשנה, וניתנו הסברים שונים לשוני במוצאו. הרב יצחק אייזיק הלוי מסביר בספרו דורות הראשונים, שהוא נולד בבבל אך עבר לאלכסנדריה, וכאשר הורדוס ברח לאלכסנדריה, נוצר הקשר ביניהם.[4][5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. משנה, מסכת פרה, פרק ג', משנה ה'
  2. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ט"ו, פרק ב, ס"ד.
  3. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ט"ו, פרק ג, ס"א.
  4. בדומה לזה, מופיעים בחז"ל מספר תיאורים אודות "בבליים" שהיו למעשה אלכסנדרונים, ראה תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סו עמוד א ותלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צט עמוד א.
  5. יקותיאל יהודה גרינוולד הקשה על דברי הלוי, ומכח זה דחה את זיהוי חננאל הבבלי עם חנמאל המצרי הנזכר במשנה.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.