חציל

חציל
מיון מדעי
ממלכה צומח
מערכה בעלי פרחים
מחלקה דו-פסיגיים
סדרה סולנאים
משפחה סולניים
סוג סולנום
מין חציל
שם מדעי
Solanum melongena
דוכן חצילים בשוק

‏

חציל (חי)
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 92.30
אנרגיה 25 קק"ל
חלבונים 0.98 ג'
פחמימות 5.88 ג'
שומן 0.18 ג'
ויטמינים
‑ ויטמין A 1 מק"ג
‑ ויטמין B1 0.039 מ"ג
‑ ויטמין B2 0.037 מ"ג
‑ ויטמין B3 0.649 מ"ג
‑ ויטמין B6 0.084 מ"ג
‑ ויטמין C 2.2 מ"ג
ברזל 0.23 מ"ג
סידן 9 מ"ג
מגנזיום 14 מ"ג
זרחן 24 מ"ג
אשלגן 229 מ"ג
נתרן 2 מ"ג
בטא-קרוטן 14 מק"ג
סיבים תזונתיים 3 ג'
נתרן 2 מ"ג
מקור: משרד החקלאות האמריקני
צמח החציל, תפרחת ופירות
שלושה סוגי חצילים

חציל (שם מדעי: Solanum melongena; נקרא גם: סולנום החציל), צמח רב שנתי פרי מאכל נפוץ בצבע סגול או לבן ממשפחת הסולניים (מבחינה בוטנית הוא פרי שכן הוא מתפתח מהזרע של הצמח ומכיל זרעים), בעל מרקם ספוגי. מקורו של צמח החציל באזורי הודו וסרי לנקה.

החציל אינו פופולרי כמאכל כאשר הוא נא. לאחר בישול הוא מקבל טעם עשיר ומורכב יותר.

המילה העברית "חציל" היא תחדיש של אברהם לונץ משנת תרנ"ז על פי המילה הערבית הנדירה حَيْصَل (בתעתיק מדויק: חַיְצַל). המילה הרגילה בערבית לציון פרי זה היא باذِنْجان (בַּאדִ'נְגַ'אן).

שימושים קולינריים

צורות הבישול השכיחות ביותר של חצילים הן טיגון בשמן, אפייה בתנור, קלייה במחבת כבדה או צלייה על האש. בישול רגיל בסיר קיים אך פחות נפוץ.

החציל משמש כמרכיב עיקרי במגוון רחב של סלטים מן המטבח הבלקני והים-תיכוני, בהם סלט חצילים רומני, זקוסקה, סביח, חציל במיונז, חציל ברוטב מרוקאי, חציל על האש, חציל בגזר, חציל פיקנטי, חציל בטעם כבד ועוד.

הבאבא גנוש, סלט חצילים קלויים בטחינה, הוא סלט ערבי הנפוץ במטבח הישראלי. תבשיל חצילים עם בשר טחון או קצוץ ובתוספת עגבניות בציפוי ביצים וקמח נקרא מוסקה, והוא נפוץ במרחבי האימפריה העות'מאנית לשעבר, בייחוד באסיה הקטנה ובחבל הבלקן. מאכל נוסף מאזורים אלה הוא האימאם ביילדי (imam bayıldı) שפירושו בטורקית - "האימאם התעלף", מאכל העשוי מחצאי חצילים ממולאים בשר טחון עם תבלינים, אפויים בתנור. המאכל הנ"ל גם ידוע בשם נוסף בתפוצת יהדות יוצאי טורקיה בשם "קרנה יריק" (karnıyarık) שפירושו בטורקית "בטנו פתוחה" או "בטנו מפוצלת". ביוון מאכל זה נקרא "אימאם", וכשהוא מצופה בגבינה הוא נקרא "פַאפוּצַ'אקִי".

מאפיינים כימיים

כירק ממשפחת הסולניים, חציל שאינו מבושל מכיל סולנין בכמויות קטנות. עלי וגבעולי החציל רעילים ואינם ניתנים לאכילה. החציל הוא הירק האכיל העשיר ביותר בניקוטין. עם זאת, ריכוז הניקוטין בחציל ובירקות אחרים זניח ביחס לטבק, ובכ-9 ק"ג חצילים כמות הניקוטין שווה לזו של סיגריה רגילה.[1].

אלרגיה לחצילים

חציל, כירק המכיל סולנין עלול לגרום לתגובה אלרגית בקרב הרגישים לחומר זה. התגובה עלולה לכלול סחרחורות, הקאות ועוד. המלחת רקמת החציל הפנימית (כגון בצורה של המלחת קוביות או רצועות בשר החציל) עשויה להקטין הסבירות להמצאות סולנין בשל ספיחת נוזלים מבשר החציל (ובזה גם נוטריאנטים בהם סולנין).

בהלכה

בעל כפתור ופרח פקפק לגבי כשרותו של החציל, וסבר ששיח החציל נחשב לעץ, שהרי מתקיים הוא כמה שנים, ואם כן יש בו משום איסור ערלה, ומשכך אי אפשר לאכול את החציל מפני שאינו עושה פירות לאחר שלוש שנים[2]. אמנם הרדב"ז התירם מב' טעמים א, משום שלדעתו פרי שגדל בשנה הראשונה לזריעתו נחשב לירק ואין בו ערלה, ב, משום שטעמם נגרע והולך משנה לשנה, ולדעתו זה סימן מספיק להחשיבו ירק. וכן נהגו האר"י והבית יוסף. הרב חיים יוסף דוד אזולאי יליד ירושלים, (1724–1806) נדרש לסוגיה זו והכריע שמותר לאכול חציל. כמו כן כתב על פי אבי סבו, הרב אברהם אזולאי, שמנהג קדום היה לאכלם, וזאת משני טעמים: שפירותיהם מגיעים כבר בשנת הגידול הראשונה, ושאינם עושים פירות לאחר שלוש שנים[3]. רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (1479–1573) שהיה ראש יהדות מצרים, כתב שיהודי מצרים חלוקים בסוגיה זו ולכן פסק שחצילים שחורים אסורים למאכל ואילו חצילים לבנים מותרים. הדיון נמשך עד שקבעו רבי אברהם ישעיהו קרליץ, החזון איש (1878–1953) והרב עובדיה יוסף שאכילת חציל מותרת.[4]

ראש ישיבת פומבדיתא, רב האי גאון (939–1038) קבע שיש לברך על החציל ברכת "בורא פרי האדמה", וכך גם קבע הרב חננאל בן חושיאל (955–1055) מ-קירואן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ הולי ון הייר, החציל מכיל ניקוטין אבל האם הוא ממכר? אתר הדיילי מייל, מ-25 בספטמבר 2017
  2. ↑ כפתור ופרח פרק נו עמוד רס
  3. ↑ ברכי יוסף יורה דעה סימן רצד
  4. ↑ אילון גלעד, מוסף הארץ, כ"ט באדר ב' תשע"ו, 8.4.2016, הקצה, מהשפה פנימה, חציל, עמוד 64

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.