טמפה (מאכל)


טמפה | ||
---|---|---|
ערך תזונתי ל-100 גרם (בממוצע) | ||
מים | 59.65 | |
אנרגיה | 193 קק"ל | |
חלבונים | 18.54 ג' | |
פחמימות | 9.39 ג' | |
שומן | 10.80 ג' | |
כולסטרול | 0 מ"ג | |
ויטמינים | ||
‑ ויטמין A | 0 מק"ג | |
‑ ויטמין B1 | 0.078 מ"ג | |
‑ ויטמין B2 | 0.358 מ"ג | |
‑ ויטמין B3 | 2.640 מ"ג | |
‑ ויטמין B6 | 0.215 מ"ג | |
‑ ויטמין B9 | 24 מ"ג | |
‑ ויטמין C | 0 מ"ג | |
ברזל | 2.70 מ"ג | |
סידן | 111 מ"ג | |
מגנזיום | 81 מ"ג | |
זרחן | 266 מ"ג | |
אשלגן | 412 מ"ג | |
נתרן | 9 מ"ג | |
נתרן | 9 מ"ג | |
מקור: משרד החקלאות האמריקאי[1] |
טמפה (témpé) הוא מאכל אינדונזי העשוי פולי סויה שעברו התססה. הטמפה מבוסס על פולי סויה שלמים ועל כן מכיל כמות רבה של סיבים תזונתיים וחלבון. חלבון הטמפה מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. הטמפה מכיל אף יותר חלבון מן הטופו שמזכיר אותו מעט בצורתו.
היסטוריה
הטמפה נוצר לראשונה באי ג'אווה שבאינדונזיה במסגרת תעשיית ייצור הטופו המקומית של סינים תושבי אינדונזיה; לאחר ייצורו הראשוני הפך פופולרי ובשלב מסוים אף החל להיות משווק ומיוצר גם ברחבי העולם.
הטמפה נפוץ בארצות הברית ואירופה מאז שנות השבעים של המאה העשרים ונמכר גם בישראל.[2]
הכנת טמפה
להכנת טמפה שוברים תחילה את פולי הסויה, משרים אותם במים עד שהם מתרככים, ומבשלים אותם. אחרי הבישול מסננים את המים ואז מוסיפים להם נבגים של פטריה בשם Rhizopus oligospours. על הגוש לשהות למשך כעשרים וארבע שעות באינקובטור ליצור טמפה, שם נשמרת טמפרטורה של כשלושים מעלות, הנדרשת לגדילת הפטריה. הפטריה גדלה על פני פולי הסויה וקושרת אותם יחד לבלוק אחד.
עבודה עם טמפה
בהכנת טמפה תחילה חותכים פרוסות מן הגוש. ניתן להכין את פרוסות הטמפה על ידי טיגון, צליה, או אפיה; או לחלופין חותכים\קוצצים את הטמפה ומטגנים עם תוספות שונות.
גלריה
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בקצב הטמפה: מתכוני טמפה להמונים, באתר "טבעוניות נהנות יותר"
- בקצב הטמפה 2: גרסת הפירורים, באתר "טבעוניות נהנות יותר"
- מאמר על טמפה ומתכון, באתר אנונימוס
- מאמר על טמפה ומתכון, באתר מנטרה
הערות שוליים
- ↑ http://ndb.nal.usda.gov/ndb/foods/show/4826
- ↑ בקצב הטמפה: מתכוני טמפה להמונים, בבלוג "טבעוניות נהנות יותר" מאת אורי שביט

רישיון cc-by-sa 3.0