יגבהה
נחלות שבטי ישראל
יָגְבְּהָה הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, בנחלת שבט גד.
העיר נזכרת לראשונה בספר במדבר, כעיר שבנו בני שבט גד בשטחי סיחון מלך האמורי: "וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר"[1].
מאוחר יותר, נזכרת העיר בתיאור המרדף שניהל גדעון בן יואש אחר המדיינים בעבר הירדן: "וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבְּהָה וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה"[2].
באמצע המאה ה-19 הוצע זיהויה של העיר הקדומה עם קבוצת תלים המכונה ח'רבת ג'ביהה, כאחד עשר ק"מ צפונית-מערבית לרבת עמון, בהם נתגלו ממצאים מהתקופה הישראלית[3].
אפשר שמקור השם הוא במילה העברית "גבוה", בשל מיקומה הטופוגרפי של העיר[4].
הערות שוליים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.