אגודת קדושת ציון

לוגו קדושת ציון

"אגודת קדושת ציון - התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש" היא אגודה הפועלת בציבור החרדי, ומטרתה להחיל את חוקת התורה על מדינת ישראל, ולכונן מדינה יהודית על פי התורה. האגודה שואפת לקדם מושגים כמו: אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל והורשת האויב".

אודות האגודה

הוועידה הארצית השלישית של אגודת קדושת ציון, אולמי פרימה פאלאס, ליל כ"ו באייר תשע"ט. על הבמה ניתן לראות את הרב יואל שוורץ הרב יצחק ברנד הרב יהודה אפשטיין והרב מנחם מנדל טוביאס

ייסוד

האגודה הוקמה בכ"ח באייר (יום ירושלים) תשע"ה על ידי קבוצת אברכים חרדים, ביניהם: יהודה אפשטיין, פסח הלפרין, חיים מאיר איינהורן, יהודה שרז, בצלאל גנז ועוד. כשלאחר מכן הצטרפו אליהם עוד אחרים, מכלל החוגים והעדות בציבור החרדי. בתפקיד יו"ר האגודה ועורך ירחון קדושת ציון משמש הרב יהודה אפשטיין.

לתפקיד יו"ר האגודה ועורך העלון מונה הרב יהודה אפשטיין, אשר ההדיר כמה מספרי הרב מאיר כהנא[1] ורואה בו את מורו ורבו[2] [3], מזדהה לעיתים כחבר בעוצמה יהודית[4], ואף נבחר על ידי מזכירות המפלגה להתמודד ברשימת עוצמה יהודית לכנסת העשרים ושלוש[5] אך למעשה הסיר את שמו מן הרשימה, והוא לא נכלל בה בהגשת הרשימות.

כתב העת "קדושת ציון" יצא לאור לראשונה בחודש אלול של אותה שנה, ובכ"ח באייר תשע"ז התקיימה הוועידה הראשונה של האגודה באולמי תמיר בירושלים, בו היה אמור הרב מאיר מאזוז להשתתף, אך ביטל את השתתפותו בעקבות לחצים[6].

פעילות

הפעילות[7] המרכזית של האגודה היא הוצאה לאור של כתב העת "קדושת ציון". כתב העת מופיע אחת לחודש ומופץ למנויים ובריכוזים חרדיים. מכון "דעת תורה" שמטעם האגודה מוציא לאור ומפיץ חומרי הסברה וספרות תורנית נוספים, כמו הספר "נחמו נחמו עמי" על שבע דנחמתא. ספר "ילקוט קרית ארבע", במעלת מערת המכפלה וחברון.

מדי שנה מקיימת האגודה ועידה סמוך לכ"ח באייר (יום ירושלים) שהוא יום ייסודה, כדי לדון בפעילותה וכן לחגוג את שיחרור ירושלים וחלקים נוספים מארץ ישראל במלחמת ששת הימים[8]. בכנס, הפונה לציבור החרדי, משתתפים מאות.

האגודה מארגנת שבתות גיבוש[9], מקיימת שיעורים בליל שישי לבחורי ישיבות, ועורכת טיולים וסיורים בירושלים וביו"ש ועוד.

האגודה מקיימת מפגן מחאה מדי שנה מול מצעד התועבה.

בתשע"ט החלה האגודה לעסוק בקידום התיישבות חרדית ביהודה ושומרון, ובייחוד בעמנואל.

בתש"פ הכריזה האגודה על תחרות כתיבת מאמרים בנושאי גאולה. נושא השנה היה "למה יהודי שומר מצוות בחוץ לארץ צריך לעלות לארץ ישראל"[10]. באותה שנה, לאחר השגת שליטה יחסית בישראל על התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הפיצה האגודה כרוזים בשש שפות, הקוראים ליהודי העולם לעלות לארץ ישראל, אשר בה ראו, לדבריה, שמירה מיוחדת מן השמים[11], בהמשך לכך הוקמה באגודה מחלקה לעידוד וקליטת עליה, אשר קיימה יחד עם ארגונים דומים פגישה עם סגן השר מאיר פרוש[12], בה הוחלט על הקמת גוף שיאחד וירכז את הפעילות בנושא. בפגישה נשא דברים הרב מנחם מנדל טוביאס, מרבני האגודה[13].

במלאות השבעה לרבי זלמן נחמיה גולדברג, שהיה מחשובי התומכים בה, וייעץ והדריך את ראשיה בפעילותם. קיימה האגודה 'עצרת מספד' לזכרו בהשתפות הרב דוד לאו, הרב שלמה משה עמאר, הרב מרדכי אוירבך ורבנים נוספים.[14]

כתב העת "קדושת ציון"

הפעילות המרכזית של האגודה היא הוצאת הירחון "קדושת ציון", בעריכת יושב ראש האגודה הרב יהודה אפשטיין. הירחון נשלח למנויים בדואר ובדואר אלקטרוני, ומופץ בעשרות אלפי עותקים[15], בבתי כנסיות, ישיבות וריכוזים חרדיים.

בתחילת דרכו של העלון היו רוב הכותבים בו מקהילת זילברמן, אך לאחר מכן הצטרפו כותבים נוספים, מבוגרי ישיבות פוניבז', חברון, נתיבות חכמה - וולפסון, מעלות התורה, מכולל חזון איש ועוד. וכן בני חסידויות שונות[16].

בכתב העת מופיעים מאמרי הלכה והשקפה בענייני ארץ ישראל, ובשאלת היחס של הציבור החרדי לעם ולארץ. מדורים בענייני הגאולה, עליית תלמידי הגר"א ותלמידי הבעל שם טוב לארץ ישראל והספר קול התור, יחס גדולי ישראל לארץ ישראל, דעת החת"ם סופר בעניין זה ועליית תלמידיו ארצה. משך תקופה הופיעה סדרת מאמרים של הרב חיים והב עם ביקורת על הספר "ויואל משה", וכן מאמרים בעניין שלוש השבועות.

באחד המדורים ישנה גם התייחסות לעניינים אקטואליים שעומדים על הפרק, כמו פרשת אלאור אזריה וה'כניעה' של מדינת ישראל לטורקיה ב-2016 בעקבות פרשת המרמרה, וכן התייחסות לפוליטיקה הישראלית. בעקבות התגברות האנטישמיות בארצות הברית וברחבי העולם קראה האגודה ליהודי הגולה לעלות ארצה, ובכך גם להכריע את שאלת הזהות של המדינה כמדינה יהודית ותורנית.

נכון לשנת ה'תש"פ יצאו לאור למעלה מ-50 גליונות.

עמדות האגודה

האגודה מדגישה כי מצוות יישוב ארץ ישראל הינה מצווה עיקרית ביהדות, והתורה יכולה להתקיים בצורה האידיאלית והמושלמת רק כשעם ישראל נמצאים על אדמתם.

היא מצטטת רבות את דברי החתם סופר שכתב

שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א"י ולהוציא פירותייה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך ובועז זורה גורן השעורים הלילה משום מצוה וכאלו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה הכא נמי לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה

— חידושי חת"ס סוכה לו

גאולה

אנשי האגודה רואים בתהליכים ההיסטוריים שהתרחשו בעשרות השנים האחרונות, ובשיאם הקמת מדינת ישראל בה'תש"ח, ושחרור ירושלים, יהודה ושומרון ועוד בה'תשכ"ז, חלק מתהליך הגאולה וקץ שעבוד מלכויות. לדעת חברי האגודה האידאולוגיה שלהם היא המשך להשקפתם של אישים כמו החזון איש[17], הרב איסר זלמן מלצר, והרב יוסף חיים זוננפלד[18], וכממשיכי עליית תלמידי הגר"א ועליית תלמידי הבעש"ט שעלו לכאן ליישב את חרבות הארץ ולהפריח את השממה, וזאת על פי עמדת האגודה בזיקה ישירה לגאולה.

יו"ר האגודה אמר בראיון "אני לא חושב שהציבור החרדי לא צודק, אחרת לא היינו חרדים. אנחנו רק חושבים שהציבור החרדי שכח את הנושא של ארץ ישראל והאומה. אנחנו לא ציונים למרות שאנחנו חרדים, אלא אנחנו ציונים בגלל שאנחנו חרדים... בכל מה שקשור לציון, לארץ ישראל ולגאולה, אנחנו הכי ציוניים שיש, רואים את המציאות כיום כאתחלתא דגאולה, חוגגים את יום ירושלים, ואפילו פרסמנו פעם מאמר האם לברך הלל ביום העצמאות, מנגד, בכל מה שקשור ליצירת עם חדש מבחינה תרבותית, היחס לאקדמיה, לחילוניות וללימוד התורה - בזה אנחנו חרדים. חלק מהרבנים שתומכים בנו הם גם חרדים שרואים את המציאות בדור שלנו כאתחלתא דגאולה. ביניהם אפשר למנות את הרב לייב מינצברג - ראש ישיבת מתמידים, הרב מרדכי שריקי - ראש מכון רמח"ל, הרב יואל שוורץ והרב יצחק ברנד"[19].

בשנת תש"פ, בסימן מאה שנים לועידת סן רמו, יצאה האגודה בקמפיין לפרסום מכתבו של רבי מאיר שמחה מדווינסק, ה"אור שמח", בו כתב בעקבות ההחלטה בסאן רמו כי "סר פחד השבועות מעלינו", כלומר שכבר אין איסור הלכתי להקים שלטון יהודי מכח שלוש השבועות, מכיון שהאומות נתנו רשות ליהודים להקים מדינה.

"כעת הסבה ההשגחה, אשר באסיפת ההמלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות, וברשיון המלכים, שבה למקומה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה."

לפי עמדת האגודה ישנה הקבלה וחפיפה רבה בין גאולת עם ישראל מגלות בבל על ידי עזרא הסופר לבין הגאולה אותה אנו חווים בימינו. אז הכריז כורש "מי בכם בכל עמו ויעל", ובימינו הרי זו הצהרת בלפור ולאחריה ועידת סאן רמו. אחרי הרישיון שנתן כורש לבנות את בית המקדש, ואחרי שכבר החלה בנייתו, נכתבה "שטנה" על היהודים והמלך הורה לעצור את העלייה ואת בניית הבית, ובדומה לכך - אחרי שהכירו הבריטים בבעלותו של העם היהודי על ארץ ישראל כתבו את הספר הלבן, המגביל את עלייתם לארץ לקראת הקמת מדינה ערבית.

במענה לשאלת כתב: "הזכרת את המדינה הפלסטינית – שלא לתת להם מדינה, ישנה מציאות בה בנו התנחלויות על קרקעות פרטיות של פלסטינים, מה ההתייחסות שלכם כלפי זה?" השיב יו"ר האגודה בתמיהה: "ממתי לגוי מותר להחזיק בארץ ישראל"

הר הבית

חלק ממתנגדי האגודה טוענים שהאגודה משתייכת לתומכים בעלייה להר הבית, דבר שיש לו התנגדות נחרצת בציבור החרדי, ומוכיחים זאת מכך שהרב יצחק ברנד מרבני האגודה עולה להר הבית. מנגד, טוענים אנשי האגודה שאין האגודה קשורה לנידון זה כלל, והיא רק מתייחסת לחילול השם שיש בכך שהר הבית נתון תחת שלטון נכרי, דבר שלטענתם ברור ומקובל על כל גדולי ישראל, וכי רק עסקנים שמנסים להצר להם הם שמעלים טענה זו שוב ושוב. הרב אפשטיין עצמו אמר שלא עלה אי פעם להר הבית[6].

מאבק במדינה כגוף חילוני

אנשי האגודה קובלים על כך שבתהליך ארוך שנים עברו מוסרות ההנהגה של היישוב היהודי בארץ ישראל מידי ציבור יראי ה' לידי התנועות הציוניות החילוניות שצצו ופרחו בתחילת המאה ה-20 ובהנהגת פורקי העול שהנהיגו את התנועה הציונית. ולדעתם, העובדה שראשי המדינה הם רשעים וחוקיה אינם מן התורה, הוא מצב שלילי שיש בו חילול השם, והאגודה שואפת לבסס את חוקת התורה בכל מרחבי החיים של המדינה היהודית. בהכריזה כי לאומיות ללא יהדות אינה לאומיות יהודית. לדבריהם כשתהיה מדינת הלכה כולם יתגייסו לצבא, והסיבה היחידה שחרדים לא מתגייסים כיום לצה"ל זה בגלל שהצבא לא שומר מצוות.

בשנת תשפ"א הוציאה האגודה חוברת בשם מדינה של תורה המביאה מדברי גדולי ישראל לדורותיהם אשר דיברו על החשיבות לכונן בארץ ישראל ממשלה על פי תורה. החוברת הוקדשה לעילוי נשמת רבי זלמן נחמיה גולדברג אשר עודד וייעץ בהוצאתה, וחלק מהמכתבים המובאים בה נחשפים לראשונה מתוך ארכיונו האישי. לרגל צאת החוברת נערך ערב השקה בו נאמו רבנים שונים, ביניהם הרב אברהם שטיינברג ראש האנציקלופדיה התלמודית, הרב ירון אשכנזי - מרבני הידברות ורב קו ההלכה הספרדי, והרב מרדכי נויגרשל, אשר קבע בדבריו את האמור - שבמדינה שתפעל על פי תורה בוודאי שיתגייסו בני הישיבות לצבא במסגרת הסדר[20].

תומכים ומתנגדים לאגודה

הרב מנחם מנדל טוביאס נואם בוועידה הארצית השלישית של אגודת קדושת ציון, (לצידו נראה הרב יהודה אפשטיין יו"ר האגודה)

התומכים באגודה

יש מזהים את העמדות המובאות בעלון עם דעותיו של רבי יצחק שלמה זילברמן [דרושה הבהרה]. אולם באופן רשמי קהילת אדרת אליהו אינה מזדהה עם האגודה[6]. ישנם עוד רבנים ודמויות מפתח בעולם הישיבות התומכים במידה זו או אחרת בפעילות האגודה.

בין הרבנים התומכים באגודה: הרב יואל שוורץ, הרב מרדכי שריקי, הרב יצחק ברנד, הרב מנחם מנדל טוביאס, שהשתתפו בכינוסי האגודה. תומכים נוספים הם הרב מאיר מאזוז[6] ובנו של רבי יעקב יוסף - הרב עובדיה יוסף. לדברי אנשי האגודה אף רבי שמואל אוירבך תמך ברעיונותיהם באופן עקרוני והסכים עמם[6][21], אמנם בתקשורת נטען שהגיע לידיהם מידע לפיו הגר"ש ביקש מהם שאף על פי כן יבטלו את האירוע ביום ירושלים כיוון שעלול לצאת מזה קלקול לדורות[6].

כמו כן נמצאים בין תומכיה רבי זלמן נחמיה גולדברג[22], רבי לייב מינצברג[23], והאדמו"ר מקופיטשניץ[24] שהתראיינו לגליונות האגודה.

התנגדות והתנכלות לאגודה

בד"צ העדה החרדית יצא נגד האגודה והשווה אותם ל"מינים" ו"אפיקורסים"[דרוש מקור]. גם הרב יוסף מאיר אלטמן רב קהילת חוג חתם סופר בבני ברק פרסם מכתב נגד האגודה וקרא לבער את העלונים. בעיתון הפלס תקפו את האגודה וטענו כי אף רבי שמואל אוירבך מתנגד לשיטה ז. גם בין הרבנים המתונים יש שטענו כנגד קדושת ציון שהיא מפלסת לעצמה נתיב לאומני מדי[דרוש מקור]. לפני הועידה השנתית של האגודה מתפרסמים פשקווילים נגד האגודה, וקריאה למחות נגד הכינוס. כך התנכלו ליו"ר האגודה הרב אפשטיין[25], ונעשו ניסיונות למנוע בפועל את קיום הכינוסים ולמנוע מאנשים ומנואמים להגיע. הפגנות התקיימו מחוץ לאולם הכנס[26]. וכן נעשו ניסיונות לפוצץ את הכנס באמצעו.

המתנגדים הוציאו לאור עלונים נגדיים, בשם "ישיב לציון"[27] ו"חומת בת ציון", שהכילו בעיקר דברי לעג וליצנות מהאגודה, ובלשונם "ליצנותא דעבודה זרה".

קישורים חיצוניים

סיקור תקשורתי

דיונים בפורומים

התנגדות לאגודה

הערות שוליים

  1. ↑ הספר באתר הספריה הלאומית
  2. ↑ יהודה אפשטיין מצהיר "עוד כהנא חי" בעצרת לזכר הרב מאיר כהנא
  3. ↑ חיבר את הרב כהנא צדק לאורך כל הדרך: לדרכו של הרב כהנא
  4. ↑ יהודה אפשטיין, ‏ראוי שהרב בזק ומעריציו ירדו ממגדל השן / תגובה, באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2015 יהודה אפשטיין, ברוך מרזל, ‏די לסילוף התורה השיטתי / תגובה לרב גורדין, באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2016
  5. ↑ חדשות כיפה, ‏רשימת עוצמה יהודית נבחרה. אדווה ביטון במקום ה 3, באתר כיפה, 05 בינואר, 2020 22:45
  6. 1 2 3 4 5 6 לאומנים או מינים: עורך 'קדושת ציון' בראיון נטול כפפות, כל הזמן, ‏2017-07-13
  7. ↑ אתר קדושת ציון - אודות
  8. ↑ הזמנה לוועידה, באתר טל חיים
  9. ↑ קדושת ציון גיליון 48 חודש טבת תש"פ.
  10. ↑ קדושת ציון גיליון 47 חודש כסליו תש"פ.
  11. ↑ ישראל שפירא, ה'עידית' של אמריקה וה'זיבורית' של ישראל, כיכר השבת, ‏כ"ו באייר תשפ
  12. ↑
  13. ↑
  14. ↑ - שידור חוזר באתר המחדש
  15. ↑ בראיון של אפשטיין מחודש חשוון תשע"ח, אמר שהעלון מופץ בכ 20000 עותקיםדביר עמר, קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
  16. ↑ דביר עמר, קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
  17. ↑ קדושת ציון גליונות 45-48.
  18. ↑ קדושת ציון גליון חודש אב תשע"ט
  19. ↑ דביר עמר, קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
  20. ↑ יהונתן גוטליב, "במדינה שמתנהלת על פי הלכה יש מקום לישיבות הסדר", באתר ערוץ 7
  21. ↑ ראו גם: הרב מנשה בן יוסף, על ר' שמואל וספר שמואל, בתוך "קדושת ציון" גיליון ל"א (ניסן ה'תשע"ח) עמוד כ"ח, ובעמוד ט"ו - מודעת אבל.
  22. ↑ גליון נ' - "כי בחר ה' בציון" סיון ה'תש"פ
  23. ↑ גליון ה' שבט ה'תשע"ו
  24. ↑ גליון נ"ג טבת ה'תשפ"א
  25. ↑ אבי רבינא, ‏"מארב אלים לחרדי שחוגג את 'יום ירושלים'", באתר כיכר השבת, 7 במאי 2018.
  26. ↑ ראו: "מפגינים נגד קדושת ציון" באתר בעולמם של חרדים. "איומים נגד הכנס החרדי ליום ירושלים" - ערוץ 7. חיים טוויל, מחאה וגז מדמיע: עימות עם מפגיני 'העדה' בכנס של ארגון חרדי ציוני באתר חרדים10
  27. ↑ ישיב לציון נמצא בפורום לתורה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.