הרב מאיר מאזוז

הרב מאיר ניסים מאזוז
לידה 27 במרץ 1945 (75)
י"ג בניסן ה'תש"ה
תוניס
כינוי נאמ"ן ס"ט
מקום פעילות בני ברק
תחומי עיסוק פוסק ספרדי, ראש ישיבת כיסא רחמים
תלמידיו הרב משה לוי, הרב דוד עידאן, הרב אליהו מדאר, הרב אדיר עמרוצי
חיבוריו שו"ת בית נאמן, אסף המזכיר, ארים ניסי, דרכי העיון, לאוקמי גרסה ועוד

הרב מאיר ניסים מאזוז[1]; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, (27 במרץ 1945) הוא פוסק ספרדי, ראש "ישיבת כסא רחמים" בבני ברק.

ביוגרפיה

נולד בתוניס בשנת תש"ה, 1945, לכמסאנה חנה ולרב מצליח מאזוז, שהיה אב בית דין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד וראש "ישיבת כסא רחמים" שם. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך. בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חב"ד בתוניס. התחתן עם אסתר, ובמשך השנים נולדו להם שלושה בנים וארבע בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א (1971), עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל באותה שנה בחודש סיוון, והקימו בבני ברק את "ישיבת כיסא רחמים", יחד עם רבי שמואל עידאן.

מוסדות הישיבה כוללים תלמודי תורה בית ספר לבנות וסמינר, בבני ברק, ירושלים, אלעד ועוד. במוסדות לומדים כאלף תלמידים[דרוש מקור]. כן הוקם "מכון הרב מצליח" להוצאת ספרים, שבו יצאו לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים. מדי שנה מקיימים מוסדותיו הילולה גדולה לזכר אביו הרב מצליח מאזוז. בשנת 2017 השתתפו באירוע כ-8000 איש.[2]

מדצמבר 2014 הוא גם מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" בראשותו של אלי ישי. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת העשרים. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הודיע על תמיכתו במפלגת יהדות התורה ואף השתתף בכנס של אגודת ישראל לקראת הבחירות. ולקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים הודיע שלא יתמוך באף מפלגה.

משנת 2015 הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שהוא חווה בשל תוכן שיעוריו.[3] לאחר תמיכה רבה שקיבל מישראל ומחוצה לה הודיע הרב מאזוז על חידוש השיעור השבועי. סיכום השיעור מופץ מדי שבוע בעלון "בית נאמן" (יוצא לאור ע"י מוסדות חכמת רחמים, בראשות הרב חננאל כהן. עורך אחראי ומנהל מערכת העלון הוא הרב אלעד עידאן).[4]

משנתו החינוכית וההלכתית

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".

הרב מאזוז מקפיד מאד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובלימוד התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל כמעט בכל הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (שהיה ראב"ד האי ג'רבה), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).[5] למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של ר' שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.

הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים".[6]

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך. בקיאותו מסייעת לו בפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, לשילוב שברי פסוקים בכתיבתו ולהוכחות דקדוקיות וסגנוניות. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא. לא פעם מתח ביקורת על הידלדלות הבקיאות בתנ"ך (בפרט בקרב החרדים).

לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מוצא בפיוט הוכחות לנכונות המבטא הספרדי. כך למשל, חריזה של קמץ ופתח מעידה לדידו שהקמץ אינו נקרא כהגייה האשכנזית והתימנית כ-O; חריזה של צר ונתבצר מוכיחה שנתבצר מנוקד בפתח בצד"י ולא בצירי.[7] על פי המשקל אינו נרתע מלהגיה, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

הרב מאזוז מקפיד על נוסח התפילה, והשקיע מאמצים רבים בהגהותיו לסידור. הגהותיו הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו נימק כל הגהה בקונטרס "לאוקמי גרסה". נמתחה ביקורת על גישתו, הן מהצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובלת[8], והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים.[9] בתחילת "איש מצליח" מהדורות שלישית ורביעית הודפסו הסכמות מגדולי הרבנים המחזקים את ידיו.

הרב מאזוז מתייחס גם למתמטיקה ולחוכמת התכונה (אסטרונומיה); בספרו "סֹלֶת נקיה" (על הלכות לוח השנה העברי, הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ), שאת חיבורו החל בהיותו בן עשרים שנה בלבד, הוא סיכם את הידיעות הנצרכות בתוספת כללים מתמטיים-אסטרונומיים חדשים שגילה בכוחות עצמו (כמצוין בהקדמה לספר[10]).

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שבחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג.[11]

הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים כ"כ בציבור החרדי; דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית. בעבר נהג כך בשבתות, וכיום גם בימי חול.[12]

הוא שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים (ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים), ופוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. מורי הוראות מפורסמים מרבים להתייעץ עימו. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר מקור נאמן בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פירצה.[13] אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל.[14].

הרב מאזוז נחשב לאחד הסמנים[דרושה הבהרה] הימניים בציבור החרדי, ואף התבטא מספר פעמים על תקופתינו כתקופת אתחלתא דגאולה[15]. כמו כן הוא גורס כי יש להודות לקב"ה על ניסי הקמת המדינה ומלחמות ישראל. בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף בהפגנות הימין, וגם הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע בעד סירוב פקודה. הוא נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם, ותקף גם את פינוי עמונה[16]. הוא תומך באגודת קדושת ציון העוסקת בענייני ארץ ישראל, גאולה ומשפט התורה וקידומם בציבור החרדי, ואף היה אמור להשתתף בועידה הראשונה של האגודה, אך לבסוף נבצרה ממנו ההגעה עקב מצבו הבריאותי.

הרב מאזוז הוא אחד הרבנים הבודדים בציבור הספרדי שלא היו כפופים לסמכותו ההלכתית והציבורית של הרב עובדיה יוסף, אף בחייו. עם זאת, הוא נותן פומבי לעתים תכופות להערצה גדולה שהוא רוחש לרב עובדיה, ולאורך השנים גם נשמר קשר טוב ביניהם.

מספריו

  • בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
  • בית נאמן - על התורה (הופיע בינתיים רק על חומש בראשית).
  • מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
  • ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
  • לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
  • חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר' ובקובץ ויען שמואל
  • אמת קנה - חידושים על תהילים
  • אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
  • קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר
  • ה' נסי - על הגדה של פסח
  • סנסן ליאיר - על פורים
  • סלת נקיה - על קידוש החודש
  • דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
  • הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
  • לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה
  • שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
  • מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ד' חלקים, תשע"ח

כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים

  1. ↑ חותם את עצמו: 'נאמ"ן', המורכב מראשי תיבות נאום אנכי מאיר ניסים".
  2. ↑ בשנת 2017 באתר קולות
  3. ↑ שמעון כהן, הרב אמסלם לרב מאזוז: אל תיכנע להם, 8 בינואר 2017, ערוץ 7
  4. ↑ העלונים בעבר
  5. ↑ עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב הרב מאזוז במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת, בסוגריים.
  6. ↑ הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
  7. ↑ טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.
  8. ↑ בשנת ה'תשס"ד יצא לאור קונטרס לגדור פרץ נגד השינויים שעשה הרב מאזוז בסידורים. הרב מרדכי מאזוז השיב על הטענות בקונטרס בשם "התפלה והדקדוק - קשר הדוק - חלק א' טעות לעולם חוזרת!".
  9. ↑ ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.
  10. ↑ מתוך ההקדמה לספר: "חלק מהכללים בענייני התקופות, לרב אדא ולמר שמואל, והשוואת התאריכים (ובפרט פרק כ"ד וכ"ח), הם מדושתי ובן גרני בס"ד...".
  11. ↑ הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של הרב משה כלפון הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).
  12. ↑ עלון בית נאמן גיליון 17 אות יא
  13. ↑ פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.
  14. ↑ במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.
  15. ↑ ראו בגליונות שיעוריו "בית נאמן"[דרושה הבהרה].
  16. ↑ בערוץ 7

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.