יוחנן דוד סלומון
יוחנן דוד סלומון (תרי"ז, 1857 –ט"ז בטבת תרע"ג, 1913) היה פעיל ציבור בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים, בן בכור ליואל משה סלומון, ממייסדי נחלת שבעה ופתח תקווה. למד ב"חדר" ובישיבת עץ חיים, שבה המשיך ללמוד גם אחרי נשואיו עד גיל עשרים וחמש שנה.
עם תחילת יסוד המושבה פתח תקווה על ידי אביו וחבריו, נטל על עצמו לנהל את בית הדפוס של אביו. משיצא אביו להתיישב בפתח תקווה ואחר כך בכפר יהודיה נבחר למלא את מקום אביו בהנהגת מוסדות הצבור שבירושלים - "הועד הכללי לכנסת ישראל", בית החולים ביקור חולים, וכאביו שירת את הצבור בלי לקבל כל שכר. היה ממייסדי שכונת זיכרון משה בירושלים.
היה בעל גוף חלש עוד מילדותו, ובהיותו כבן חמישים שנה חלה במחלת הקצרת ובכל חורף שהה באזור שפלת החוף. בשנת תרע"ג, זמן מועט אחרי פטירת אביו, נסע בעצת הרופאים לבלות את החורף בקהיר. למחרת הגעתו לעיר נפטר. בהשתדלות רבה של בני משפחתו הובא ארונו לירושלים והוא נקבר ליד אביו במעלה הר הזיתים.
משפחתו
אשתו, שרה ליבא, היא בת שלמה זלמן פרוש, מראשי היישוב בירושלים ובנו של נפתלי צבי פרוש - אבי משפחת פרוש.
חתנו הוא הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי. בנו, נפתלי, היה חתנו של הרב שמואל גדליה ניימן, שהיה ר"מ בישיבת עץ חיים ומחבר הספר "גידולי שמואל". נכדיו (ילדיו של בנו נפתלי) הם המרצה והסופר החרדי יוחנן דוד סלומון, הקרוי על שמו, ושרה, אשת פרופסור משה מנדלבום, נכדו (מצד בנו אברהם) הוא כתריאל שלמון.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "יוחנן דוד סלומון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 240
- פנחס גרייבסקי, מגנזי ירושלים, חוברת ה' ירושלים, תר"צ-1930 – מוקדש לזכרו של יוחנן דוד סלומון
רישיון cc-by-sa 3.0