מושבה

כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון שנוסדה ב-1882, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20
בית גולדה מילוסלסקי, מראשוני בתי האבן, במושבה נס ציונה, 1898
המושבה גדרה, שנות התשעים של המאה ה-19

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".[1]

תולדות

מפת המושבות הראשונות

פתח תקווה, הנחשבת כ"אם המושבות", הוקמה בשנת 1878 בידי יוצאי היישוב הישן בירושלים, לאחר ששבועות אחדים קודם לכן קמה התיישבות דומה בגיא אוני (ראש פינה) על ידי יוצאי היישוב הישן בצפת. בשנת 1882 נוסדו בידי עולים ממזרח אירופה, אנשי "חיבת ציון", המושבות ראשון לציון, זכרון יעקב וראש פינה (שהייתה למעשה התיישבות מחודשת בגיא אוני). בשנים שלאחר מכן חידשו העולים חובבי ציון את המושבה פתח-תקוה (שנעזבה בינתיים) והקימו מושבות נוספות כמו חדרה, נס ציונה, גדרה ורחובות.

מתיישבים אלה, שנהוג היה לכנותם "איכרי המושבות", פתחו פרק חדש בתולדות ההתיישבות בארץ ישראל. הם היו הראשונים להגשים את רעיונות התחייה הלאומית ברוחם של הוגי הציונות באירופה - חיי יצירה בארץ ישראל המושתתים על חיי כפר וחקלאות. עלייתם נקראה, על כן, "העלייה הראשונה", אף כי הייתה עלייה לארץ גם קודם לכן.

מפעל חלוצי זה של התיישבות לא היה סיפור הצלחה מבחינה כלכלית. תנאי אקלים וקרקע קשים, חוסר ניסיון חקלאי של המתיישבים, מערכת שירותים כושלת ועוינות כללית של השלטונות העות'מאנים - כל אלה פגעו במושבות וסיכנו את קיומן.

תמיכת הברון

המושבות ניצלו מהתמוטטות כלכלית בעיקר בשל עזרתו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. רוטשילד, שכונה "הנדיב הידוע", לקח תחת חסותו את רוב מושבות חובבי ציון. הוא השקיע בהן כספים רבים בפיתוח תשתיות ושירותי הציבור, בחקלאות מתקדמת ובתעשייה (במיוחד ביקבים). רוטשילד גם רכש אדמות נוספות והקים מושבות חדשות ברחבי הארץ, בהן מזכרת בתיה (עקרון), באר טוביה (קוסטינה) ומטולה. המושבות אמנם ניצלו מהתמוטטות, ואף התבססו וגדלו היטב, אולם נאלצו לשלם באובדן עצמאותן כשהן הועברו לידי פקידי הברון לניהול. מושבות אלו נודעו כ-"מושבות הברון".

מאוחר יותר הועבר ניהול המושבות לידי פקידי יק"א, חברה שנוסדה על ידי הברון מוריס דה הירש אך כל פעולותיה בארץ - כולל ההתיישבות באזור הגליל התחתון והקמת המושבות הנוספות בשנת 1901 - כפר תבור (מסחה), יבניאל (ימה), אילניה (סג'רה), מנחמיה (מלחמיה) - מומנו ונוהלו על ידי הברון רוטשילד.

מושבות נוספות הוקמו בארץ בתקופות העלייה השנייה (בעיקר בגליל), השלישית (למשל בנימינה), הרביעית (רמת גן, הרצליה ואחרות), החמישית (נתניה, נהריה) וכן הלאה.

מרבית המושבות במרכז הארץ הפכו עם השנים לערים ועיירות עם ענפי מסחר, תעשייה ושירותים, תוך שהן שומרות על זיקה מסוימת לחקלאות.

המושבות העבריות, בשנים 1881-1914[2]
המושבהארגון יוזם או מיישבשנת הקמהתושבים 1914דונמים שטח 1914מידע על קרקעות
בית גןיק"א19031004,549רכישות במשך התקופה
בני יהודהבני צפת1898503,200ניסיון התיישבות מ-1886
בת שלמהפקידות הברון18891,15030,668~
גבעת עדהיק"א1903-1904705,000~
גדרהביל"ו וחובבי ציון18842005,632~
הר-טובחובבי ציון בבולגריה1895754,670(כולל חוות גולדברג)
זכרון יעקבחובבי ציון ברומניה18828717,194בחסות הברון מ-1883
חדרהחובבי ציון ברוסיה189145031,355~
יבנאליק"א190130024,422רכישות
יסוד המעלהחובבי ציון בפולין188322512,228בחסות הברון ב-1887
כפר סבאבני פתח תקוה ופועלים1913507,231נרכשו ב-1892
כפר תבוריק"א190120016,023רכישות
כנרתיק"א1908355,572רכישות
מוצאלשכת 'בני ברית' בירושלים1892401,100~
מצפהיק"א1908503,240רכישות
מנחמיהיק"א19012009,477רכישות
משמר הירדןבני צפת ופועלים18901257,596בחסות יק"א ב-1897
מחנייםחובבי ציון בפולין1898(67, עד 1902)5,857נעזבה ב-1902, הקרקעות עובדו על ידי אנשי ראש פינה
מטולהפקידות הברון189632516,907~
נס ציונהראובן לרר, מיכאל הלפרין ופועלים1887-18882002,793חוות לרר, יוזמות הלפרין, מ-1887 הצטרפות פועלים
סג'רהיק"א190320017,717(כולל קרקעות החווה שהוקמה ב-1899)
עין זיתיםחובבי ציון ברוסיה1891256,016בחסות הברון ויק"א עד 1904
עקרוןפקידות הברון188335012,723~
עתליתיק"א1903506,800~
פתח תקוהבני ירושלים18782,50023,837ננטשה וחודשה ב-1883. חלק בחסות הברון
קסטינהחובבי ציון ופועלים18961505,622לראשונה ב-1888 וננטשה
ראש פינה (גיא אוני)חובבי ציון ברומניה188265020,102בחסות הברון ב-1883
ראשון לציוןחובבי ציון ברוסיה ופועלים188285011,402בחסות הברון מ-1883
רחובותחובבי ציון מפולין ופועלים189080014,913~
שפייה (מאיר שפייה)פקידות הברון1890-18911288,518~

במדינת ישראל

מדינת ישראל לא הכירה במושבה כ"צורת יישוב מוכרת", ולכן רוב המושבות הוכרזו לאחר קום המדינה כרשויות מקומיות - במעמד של מועצה מקומית או עירייה. אי ההכרה במושבות כצורת יישוב, גרמה להסבתן לרשות מקומית - יצרה מציאות של עשרות כפרים המנוהלים על ידי "מועצה-מקומית". צורת מינהל זו נועדה עבור עיירות: (כנרת, מנחמיה). רק מושבות מעטות, קטנות, הוכרו ככפרים: (מצפה, אילניה, יקנעם). אך כיוון ש"מושבה" איננה "צורת יישוב מוכרת", הם נקראו מעתה מושבים, צורת היישוב הדומה ביותר למושבה.

עם השנים, רוב המושבות הקטנות התפתחו או התרחבו לכדי ערים (כמו נתניה וחדרה), או צורפו ליישובים סמוכים גדולים יותר (כמו גבעת עדה, כפר אהרון, פרדס חנה-כרכור ובית-גן).

ראו גם

לקריאה נוספת

מחקרים

  • Ran Aaronsohn, Rothschild and modern Jewish Colonization in Palestine, Rowman & Littlefield, Lanham-Boulder-New York, 2000, 330 pp.
  • Yossi Ben-Artzi, Early Jewish Settlement Patterns in Palestine, 1882-1914, The Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem, 1997, 334 pp.[3]
מאמרים

ספרות יפה והדרכה

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ רן אהרנסון, שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן, בתוך: מרדכי אליאב (עורך), ספר העלייה הראשונה, א, עמ' 83.
  2. ↑ הנתונים הם אומדן שאינו מלא או מופרז, על פי המחקרים: רן אהרונסון, שלבים בהקמת מושבות העלייה הראשונה ובהתפתחותן, בתוך: מרדכי אליאב (עורך), ספר העלייה הראשונה, א, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1981, עמ' 84-25. יוסי בן-ארצי, המושבה העברית בנוף הארץ, ירושלים: הוצאת יד בן-צבי, 1988, עמ' 47-15.
  3. ↑ ביקורת: יוסי כץ, ‏על מקומה של המושבה כדגם להתיישבות, קתדרה 92, יוני 1999, עמ' 187-185
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.