יונתן שלונסקי
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| יונתן שלונסקי | ||
|---|---|---|
| קובץ:יונתן שלונסקי.jpg | ||
| לידה | חיפה, ישראל | |
יונתן שלונסקי (נולד ב-3 בפברואר 1938) הוא איש תקשורת ישראלי.
ביוגרפיה
יונתן שלונסקי נולד בחיפה למאשה גרנטשטיין ולדב שליונסקי, מחלוצי הוראת המתמטיקה והפיזיקה העבריים ואחיו של אברהם שלונסקי. לאחר מכן עבר עם אמו לקיבוץ נען, ובתום השירות הצבאי יצא ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ספרות עברית ופילוסופיה. מאוחר יותר למד בלונדון לימודי תיאטרון בקינג'ס קולג', אוניברסיטת לונדון. באותה תקופה השתתף בהפקת שני מחזות ב-BBC – רדיו וטלוויזיה.
אחרי שובו לישראל השתלב בעולם התיאטרון ותרגם שלושה מחזות:
- "חינניות הסתיו" מאת דונלד הווארט, שהוצג בהבימה (1967)
- "השיבה הביתה" מאת הראלד פינטר, שהוצג בתיאטרון הקאמרי (1968)
- "יום במותה של ג'ו אג" מאת פיטר ניקולס, שהוצג בקאמרי (1968)
בשנת 1967 החל את עבודתו בעריכה ב"ידיעות אחרונות". בשנת 1975 החל את עבודתו ב"מעריב". בשנת 1986 פרש מ"מעריב" והקים את משרד הפרסום שלונסקי&וינקלר, שייחודו היה בשילוב שירותי פרסום, יחסי ציבור וייעוץ תקשורתי.
בתחילת שנות האלפיים נכנס לעולם הכתיבה, וכתב את ספרו "אררט". זהו סיפורה של משפחת שלונסקי מיום הגיע שלושת האחים - דב, אברהם ופניה - לארץ ישראל בשנת 1921, ולאחר מכן גם אבא-אמא שלהם; התאבדותה של לוסיה, אשתו הראשונה של אברהם, בשנת 1953; מותו של האח הבכור דב בשנת 1947; ועד מותם בשנת 1970 של נתן אלתרמן, של לאה גולדברג ושל מירה, אשתו השנייה של אברהם.
עבד בהתנדבות עם שני ארגונים: עינבר - העמותה לנפגעים במחלות ראומטיות, ולילך - נשים למען הזולת. עסק גם בייעוץ תקשורתי פוליטי. שימש איש הפרסום של חברות בתעשייה המתוחכמת בארץ - מאז העבודה עם יגאל ארליך, בהיותו המדען הראשי במשרד התמ"ס ועד התמנותו למנכ"ל ויוזמה הון סיכון. כמו כן, ליווה בעבודה תקשורתית את תחום הבריאות מאז עבודתו עם המרכז הרפואי תל אביב והמרכז הרפואי הדסה לאורך שנים רבות.
אילן יוחסין
| עץ משפחת שליונסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחזות בתרגומו
- חינניות הסתיו, דונלד הווארט, הבימה, 1967
- הביתה, הראלד פינטר, הקאמרי, 1968
- יום במותה של ג'ו אג, פיטר נירול, הקאמרי, 1968
רישיון cc-by-sa 3.0