יוסף הרמלין

יוסף הרמלין
יוסף הרמלין
לידה 1922
אוסטריה אוסטריה
פטירה 12 בספטמבר 1994
ישראל  ישראל
השתייכות הצבא הבריטי
  שירות הביטחון הכללי
תפקידים בשירות

ראש השב"כ

תפקידים אזרחיים

ראש נציגות ישראל באיראן, שגריר ישראל בדרום אפריקה

יוסף הַרְמְלִין (1922 - 12 בספטמבר 1994) היה ראש שירות הביטחון הכללי בשתי קדנציות, ושגריר ישראל באיראן ובדרום אפריקה.

חייו

הרמלין נולד בשנת 1922 בווינה שבאוסטריה והיה חבר בתנועת הנוער המכבי הצעיר ובאגודת הכח וינה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1939 במסגרת עליית הנוער, היה חניך כפר הנוער בן שמן וחבר בגרעין גורדוניה מעפילים שהקים את קיבוץ נוה ים, הצטרף לארגון ההגנה וסיים קורס מפקדי כיתות. ב-1942 התנדב לצבא הבריטי ושירת בשורותיו במשך חמש שנים. עם שובו לארץ ישראל גויס שוב להגנה על ידי חיים לסקוב ועסק בהדרכה והכשרה צבאית. במלחמת העצמאות השתתף במבצע נחשון ופיקד על הפלוגה המסייעת של גדוד 58 בחטיבת גבעתי.

בפברואר 1949 גויס הרמלין לשב"כ על ידי איסר הראל. הוא התקדם בשירות, מונה לסגן ראש השב"כ ב-1960, ועמד בראשו בשנים 19641974. לאחר פרישתו היה שגריר ישראל באיראן (19781979), אך לא הספיק להגיש את כתב האמנתו לפני סגירת השגרירות בעקבות המהפכה האיראנית[1]. בשנים 1979–1981 שימש כשגריר ישראל בדרום אפריקה. כמו כן כיהן כממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.

עם התפטרותו של אברהם שלום מראשות השב"כ, בעקבות פרשת קו 300, נקרא הרמלין לעמוד בשנית בראש הארגון, בשנים 19861988.

מאשתו הראשונה נולדו לו שתי בנות. אשתו השנייה, שרה (שריקה) גרבר, אחותו של השחקן יוסי גרבר, הייתה יקירת תל אביב.

לזכרו של הרמלין הוקמה קרן מלגות לאנשי שב"כ.

הרמלין שימש כיו"ר חברת תשתיות נפט ואנרגיה, ובניין הנהלת החברה בהרצליה קרוי על שמו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. גדעון צור, הנציגות הישראלית, מעריב (עיתון), 23 בפברואר 1979
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.