רבי יחיאל בן יקותיאל

רבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים (לפני ה'כ', 1260 - אחרי ה'מ"ט, 1289) היה רב מן הראשונים, מרבני רומא במאה ה-13.

תלמידו של רבי יהודה בן בנימין ענו - הריבב"ן שהיה דודו, וחברו של רבי צדקיה בן אברהם בעל "שבולי הלקט" שהיה בן דודו.

כתב ספר "פסקי הלכות שחיטה" (מופיע בתוך הספר "מסורות ונוסחאות בתלמוד").

מיוחסת לו כתיבתם של יצירות תורניות רבות, הבולטות שבהן: תניא רבתי, ו"בית מידות" - ספר מוסר שזכה לפרסום רב, נדפס לראשונה בקושטא ה'רע"ב (1512), ומוכר יותר בשם "מעלות המדות", תחתיו הוא נדפס במהדורות רבות, החל ממהדורת קרמונה ה'שט"ז (1556).

כ"כ היה סופר ומעתיק ספרים ויתכן שמכך הייתה פרנסתו, הידוע מביניהם כתב יד ליידן של התלמוד הירושלמי שהוא כתה"י השלם ביותר שיש כיום מהתלמוד הירושלמי וכנראה ממנו נדפס התלמוד הירושלמי בדפוס ראשון ויניציאה רפ"ג.

קישורים חיצוניים

ספריו
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.