תניא רבתי

תניא רבתי
הדף הראשון במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) של הספר. המילה תניא מודגשת ומעוטרת
מידע כללי
מאת יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא או רב ישעיה בר אבא מרי
שפת המקור עברית
סוגה הלכה
הוצאה
שנת הוצאה 1514

תניא או תניא רבתי הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה.

שם הספר נקבע בפי העם בשל המילה הראשונה בספר, הפותח בציטוט ברייתא: "תניא היה רבי מאיר אומר...".

תוכן הספר הוא דינים ומנהגים לכל השנה, מחולקים למאה סימנים. רבים מהדינים בספר הם קיצור של ספר שבלי הלקט.

את כתיבת הספר מייחס רבי דוד קונפורטי[1] לרבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא. אך במקורות אחרים[2] הוא מיוחס לרב ישעיה בר אבא מרי, שחי בתקופת הריב"ש, זאת למרות שבגוף הספר נכתב באחת ההלכות: "פעם אחת הייתי אני יחיאל הסופר..."[3].

קישורים חיצוניים

מהדורות של הספר

הערות שוליים

  1. קורא הדורות, מהדורת קסל, דף כג עמוד א.
  2. שו"ת רבי יעקב הלוי סי' ל'.
  3. מסיבה זו שלל הרב חיד"א את הזיהוי הזה בספר שם הגדולים, מערכת ספרים אות ת סעיף ע.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.