יחסי אוסטריה–אלבניה

ממלכת הבסבורג

ג'ורג'ו בסטה היה איטלקי ממוצא אלבני, אשר פיקד על צבא האימפריה הרומית ה"קדושה" במהלך המלחמה הטורקית הגדולה, ופרדיננד השני, ארכידוכס אוסטריה ראה אותו כממשיכו של סקנדרבג. במהלך אותה מלחמה סייעו מורדים אלבנים לכוחות האוסטרים, והניצחון האוסטרי במלחמה זו נגד האימפריה העות'מאנית היווה את הבסיס לעלייה של ממלכת הבסבורג ולשקיעת האימפריה העות'מאנית.

לאחר סיום המלחמה הטורקית הגדולה, הבסבורגים השיגו בשלום זיטוויטורוק (1606) את ההסכמה הטורקית כי הקתולים באימפריה העות'מאנית יכולים לחיות לפי דתם. זה אושר בחוזה שלום נוסף משנת 1615. בהסכם קרלוביץ (1699) ושלום פוז'ארוואץ (1718), האוסטרים החזיקו בזכות חסות לגבי הקתולים בהרי הצפון של אלבניה, אשר היו תחת שליטת העות'מאנים. כחלק ממגנת פולחן זו, נתמכו כלכלית שיפוץ מבני כנסיות והכמורה.

הקונסוליות האוסטריות הראשונות נפתחו בשנת 1751 בדורס ובשנת 1801 בשקודרה. בשנת 1860 הקימו הישועים סמינר בשקודרה, ובשנת 1870 הוקם בעזרת אוסטריה-הונגריה בית ספר תיכון תאולוגי של המסדר הפרנציסקני. האוסטרים כיוונו אפוא להגביר את השפעתם בצפון אלבניה הקתולית. במחצית השנייה של המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה אוסטריה הפעילה קווי תחבורה מאלבניה לאירופה.

עמאות אלבניה

במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, ב-28 בנובמבר 1912, אלבניה הכריזה על עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בוולורה. נסיכות אלבניה נהנתה בתחילה מתמיכת שר החוץ האוסטרו-הונגרי לאופולד פון ברכטולד. מדינה אלבנית עצמאית הייתה אינטרס של וינה, על מנת למנוע את התפשטות סרביה ואיטליה באזור. אוסטריה-הונגריה דאגה בהצלחה להכרת אלבניה על ידי המעצמות הגדולות באירופה בוועידת שגרירי לונדון בדצמבר 1912. עם זאת, השטחים האלבנים נכבשו ברובם על ידי כוחות יוונים, מונטנגרים וסרבים. במאי 1913 הכירו מדינות הבלקן באמנת לונדון באלבניה. קביעת הגבול האלבני נקבעה על ידי ועדה בינלאומית, שבה אוסטריה-הונגריה ורוסיה התווכחו כמעט על כל כפר.

וינה תמכה בווילהלם, נסיך ויד הגרמני, שבשנת 1914 שלט בדורס במשך שישה חודשים כנסיך אלבניה. אלבניה הכריזה על עצמה כנייטרלית במהלך מלחמת העולם הראשונה, עם זאת כדי למנוע ממדינות ההסכמה, איטליה, מונטנגרו וסרביה לכבוש את המדינה, כבשו האוסטרים והגרמנים בשנת 1916 את המדינה, ואיגנץ טרולמן פון לובצ'נברג מונה למושל הצבאי באלבניה.

ב-22 בינואר 1922 כוננו הרפובליקה האוסטרית הראשונה והרפובליקה האלבנית יחסים דיפלומטיים, ובשנת 1925 תפס את השלטון באלבניה אהמט זוגו, אשר היה קצין בצבא האוסטרי במהלך המלחמה. זוגו מינה קצינים אוסטריים לבנות מחדש את הצבא האלבני. בשנת 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית, ובשנת 1939 נכבשה ממלכת אלבניה על ידי איטליה הפשיסטית. בשנת 1943, לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה, נכבשה אלבניה על ידי הוורמאכט, אשר שלט במדינה עד לשחרורה בשנת 1944.

לאחר המלחמה

בשנת 1955, לאחר כינונה מחדש של אוסטריה באמנת המדינה האוסטרית, כוננה אוסטרה מחדש את יחסיה עם הרפובליקה העממית הסוציאליסטית של אלבניה בפברואר 1956, ועד לשנת 1991 היא יוצגה שם על ידי שגרירותה ביוגוסלביה. מאז הפלת הדיקטטורה הקומוניסטית באלבניה, התקיימו פגישות סדירות בין המדינות ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר. מאז 1992 מתקיים עקרון האומה המועדפת ביותר בין שתי המדינות. זה הביא לחתימה על הסכמים פוליטיים וכלכליים רבים. בשנת 1995 נפתח בטירנה משרד תיאום של סוכנות הפיתוח האוסטרית, המתמקד בעיקר בפעילות פיננסית וטכנית בצפון אלבניה. אוסטריה נחשבת לאחת התומכות החשובות ביותר של אלבניה בתוך האיחוד האירופי. במשא ומתן על הסכם הייצוב וההתאחדות וליברליזציה של ויזה, אלבניה תמיד קיבלה את תמיכתה של אוסטריה, ובשנת 2014 קיבלה מעמד של מועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי, בין השאר בזכות תמיכתה של אוסטריה.

בשל חששה ממשבר ההגירה באירופה, חתמה אוסטריה בשנת 2016 על הסכם בעניין הפליטים. בשנת 2017 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה משטרתי, ועל הסכם לשיתוף פעולה צבאי, שבמסגרתו מדריכים אנשי יחידות הרריות אוסטרים את מקביליהם האלבניים.