יחסי אוקראינה–מולדובה

ימי הביניים

היחסים בין נסיכות מולדובה להטמאנות הקוזאקית התפתחו בהקשר של המצב הפוליטי במזרח אירופה: האיחוד הפולני-ליטאי, נסיכות מוסקבה, האימפריה העות'מאנית והוואסלים שלה - ח'אנות קרים, ולאכיה וטרנסילבניה. מכיוון שהנסיך המולדובני גאורגה דוקס שלט ב"אוקראינה הטורקית", תפסו יחסי זפורוז'יה–מולדביה את אחד המקומות החשובים ביותר במדיניות החוץ ובמדיניות הפנים של הנסיכות המולדבית.

יחסים מודרניים

אוקראינה, שלב אחר שלב אחרי 2005, ויתרה למולדובה על מספר הרשאות כלכליות חשובות. קייב קיבלה משלוח גז למולדובה על חשבון נתח אוקראינה בתחילת 2006 ומסירת חשמל בתעריפים נמוכים. אוקראינה גם קיבלה את הנהגת ועדת הפיקוח של האיחוד האירופי בגבול אוקראינה–מולדובה, כמו גם יישום נוהל המכס המאוחד לחלק הטרנסניסטרי בגבול מולדובה. אוקראינה פתחה את שוק האלכוהול שלה לייצור מולדובני כאשר רוסיה הטילה עליו איסור.

עם זאת, אזורים מסוימים נותרים עם בעיות לא פתורות. מאז 2006 הרשויות במולדובה לא העבירו לאארוסוויט את האישור להפעלת טיסות יומיות לקישינב. תעבורת הרכבות נותרה נושא חשוב, מאחר שאוקראינה מקימה קו רכבת חדש העוקף את האזור הטרנסניסטרי הבעייתי, עם פקקי התחבורה התכופים שלו. מולדובה טרם העבירה לאוקראינה את קטע הכבישים אודסה–רני, כמו גם רכוש גובל באזור פלנקה.

פלנקה הוא אזור ביצתי שיכול להפוך למובלעת של מולדובה המוקפת על ידי אוקראינה. במסגרת חוזה משנת 2001 בין שתי המדינות, מולדובה אמורה להעביר לאוקראינה לא רק את כביש האספלט (כפי שכבר נעשה), אלא גם את הנחלה האמיתית שמתחת ל-7.7 קילומטרים של כביש (המהווה חלק מ-300 הקילומטרים בין אודסה לרני), ולהבהרת ריבונותה על אותה ארץ, שתחת אותה אמנה תועבר לאוקראינה.

המצב נותר בלתי פתור עם גוש אחד של תחנת הכוח קוצ'ורגן, שנחשב כיום לשטח של מולדובה מסיבות לא ברורות, או לפחות כשטח שנוי במחלוקת עם אוקראינה. הקמת מסוף הנפט בג'ורג'ולשט {{אנ|Giurgiulești} מעורערת על ידי אוקראינה בתוקף על האיום האקולוגי שהיא מייצגת לאזור הדנובי באוקראינה. אוקראינה העבירה 400 מ' מהגדה האוקראינית של הדנובה למולדובה בשנת 1997, על מנת לאפשר את הקמת הטרמינל.

בשנים האחרונות היחסים בין מולדובה לאוקראינה הידרדרו תחת הנשיא איגור דודון בגלל מדיניותו הפרו-רוסית.^[1]