יחסי צ'ילה–קנדה
יחסי צ'ילה–קנדה | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
צ'ילה | קנדה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
756,102 | 9,984,670 |
אוכלוסייה | |
18,186,770 | 37,694,085 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
452,100 | 1,774,000 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
24,859 | 47,063 |
משטר | |
רפובליקה נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי צ'ילה–קנדה מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים בין קנדה לצ'ילה. שתי המדינות חברות ב-APEC, בארגון מדינות אמריקה ובארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.
היסטוריה
בשנת 1818 הכריזה צ'ילה על עצמאותה מספרד ועצמאותה הוכרה בשנת 1844. בשנת 1892 צ'ילה פתחה קונסוליה בעיר ונקובר עקב נוכחותם של מלחים צ'יליאנים בעיר.[1] צ'ילה המשיכה לפתוח קונסוליות בערים אחרות בקנדה כמו בעיר קוויבק (1885), ברנטפורד (1907) ובמונטריאול (1923). באותה עת לא הייתה לקנדה נוכחות דיפלומטית בצ'ילה שכן היא הייתה עדיין חלק מהאימפריה הבריטית וכל ענייניה הבינלאומיים התנהלו דרך לונדון. קנדה קיבלה שליטה מלאה ביחסים הדיפלומטיים לאחר כניסתו לתוקף של חוק ווסטמינסטר בשנת 1931.
במהלך מלחמת העולם השנייה החלה קנדה לכונן יחסים דיפלומטיים עם מדינות אמריקה הלטינית. בשנת 1941 יצאה משלחת מסחרית קנדית לצ'ילה וחתמה על אמנה מסחרית.[1] צ'ילה, חברת מדינות ה-ABC (שכללה גם את ארגנטינה וברזיל) נתפסה כמדינת חשובה באזור וקנדה כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'ילה בשנת 1941. ביולי 1942 צ'ילה פתחה נציגות דיפלומטית באוטווה. באותה שנה, קנדה פתחה גם היא נציגות דיפלומטית בסנטיאגו. ביוני 1944, שדרגו שתי המדינות את הנציגויות שלהם לשגרירויות, בהתאמה.
ב-11 בספטמבר 1973, נשיא צ'ילה, שנבחר באופן דמוקרטי, סלבדור איינדה, הורחק מהשלטון בהפיכה על ידי הגנרל אוגוסטו פינושה. זמן קצר לאחר ההפיכה ברחו כמה אזרחים צ'יליאנים לשגרירות קנדה בסנטיאגו בבקשה למקלט. המזכיר הראשון הקנדי מארק דולגין ודוד אדם איפשרו כניסה לצ'יליאנים ושכנו אותם בשגרירות ובבית השגריר הקנדי (באותה תקופה היה השגריר בארגנטינה). כ-16 איש אושפזו בשגרירות. לאחר חודש של אירוח הצ'יליאנים, קנדה (והממשלה הצ'יליאנית) איפשרו לשלוח את כל 16 האנשים לקנדה ליישוב מחדש.[2] משנת 1973 עד 1990 קנדה קלטה כ-7,000 אזרחים צ'ילה כפליטים.
בשנת 2016 חגגו שתי המדינות 75 שנות יחסים דיפלומטיים.[3] אייר קנדה מפעילה טיסות ישירות בין טורונטו לסנטיאגו.
ביקורים רשמיים
ביקורים רשמיים מקנדה לצ'ילה[4][5][6]
- ראש הממשלה ז'אן קרטיין (1998)
- ראש הממשלה פול מרטין (2004)
- ראש הממשלה סטיבן הרפר (2012)
ביקורים רשמיים מצ'ילה לקנדה[7][8]
- הנשיא אדוארדו פריי רואיס-טאגלה (1997)
- הנשיאה מישל בצ'לט (2008)
- הנשיא סבסטיאן פיניירה (2013)
יחסי סחר
בשנת 1996 חתמו קנדה וצ'ילה על הסכם סחר חופשי.[9] בשנת 2016 הסתכם המסחר בין קנדה וצ'ילה ב-2.4 מיליארד דולר קנדי.[3] היצוא של קנדה לצ'ילה כולל: מכונות, כימיקלים, שומנים ודגני דגנים ומוצרים מינרליים. יצוא צ'ילה לקנדה כולל: נחושת, אבנים יקרות ומתכות (בעיקר זהב וכסף), פירות, דגים ופירות ים (סלמון) ומשקאות (יין). בשנת 2015 השקיעה קנדה השקעות בשווי 15 מיליארד דולר בצ'ילה והיא המשקיעה השלישית בגודלה בצ'ילה אחרי ארצות הברית וספרד.[10] חברות רב לאומיות קנדיות כמו בריק גולד וסקוטיאבנק משקיעות בצ'ילה. יינות צ'יליאנים ניתן למצוא ברחבי קנדה.
נציגויות דיפלומטיות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- 1 2 Relations between Chile and Canada during the Second World War
- ↑ How the Chilean coup forever changed Canada’s refugee policies
- 1 2 Canada - Chile Relations
- ↑ Visit to Mexico, Brazil, Argentina and Chile by Prime Minister Jean Chrétien
- ↑ Prime Minister Paul Martin in Chile
- ↑ Stephen Harper looks to deepen trade with longtime South American ally Chile
- ↑ Prime Minister Harper and Chilean President Michelle Bachelet Strengthen Canada-Chile Relations
- ↑ Visit to Canada of His Excellency Sebastián Piñera
- ↑ "Canada-Chile Free Trade Agreement". אורכב מ-המקור ב-2017-05-14. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2017.
- ↑ "Chile-Canada Bilateral Relations (in Spanish)". אורכב מ-המקור ב-2017-06-06. בדיקה אחרונה ב-28 באפריל 2017.
![]() | ||
---|---|---|
המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן | ![]() |
אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • | |
אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
נאט"ו |

רישיון cc-by-sa 3.0