APEC

החברות בארגון APEC מסומנות בירוק על מפת העולם

APEC ובשמו המלא Asia-Pacific Economic Cooperation הוא הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה - האוקיינוס השקט הוא ארגון בו חברות 21 מדינות לחופי האוקיינוס השקט ואשר נועד לקדם סחר חופשי ושיתוף פעולה כלכלי באזור אסיה והאוקיינוס השקט. הפורום נוסד בשנת 1989 בתגובה לעלייה בתלות הכלכלית בין המדינות השונות לחופי האוקיינוס השקט ויצירתם של גושים כלכליים אזוריים בחלקי עולם אחרים (כגון האיחוד האירופי והסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה). APEC פועל כדי להעלות את רמת החיים והחינוך באמצעות גידול כלכלי בר-קיימא ולקדם תחושת קהילה והערכה לאינטרסים המשותפים בין המדינות השונות לחופי האוקיינוס השקט. תושבי המדינות בפורום מהוות כ-40% מאוכלוסיית העולם, התוצר המקומי הגולמי במדינות אלה מהווה כ-54% מסך התוצר המקומי הגולמי בעולם ו-44% מן הסחר העולמי מתנהל במדינות אלה.

הפורום מארגן כנס שנתי בו נוכחים כל ראשי המדינות החברות, זולת הרפובליקה הסינית המיוצגת על ידי שר בממשלתה תחת השם "טייפה הסינית". הכנס מתקיים בכל שנה באחת מן המדינות החברות, באופן מסורתי ראשי הממשלה המתכנסים מצטלמים באירוע כשהם לבושים בלבוש מסורתי של המדינה המארחת.

היסטוריה

בחודש ינואר 1989 קרא ראש ממשלת אוסטרליה, בוב הוק, לשיתוף פעולה כלכלי יעיל יותר בין המדינות שלחופי האוקיינוס השקט. קריאה זו הובילה לכינוס הראשון של APEC בבירת אוסטרליה, קנברה, בחודש נובמבר של אותה שנה. בראש הכינוס עמד שר החוץ של אוסטרליה, גארת' אבנס. בפגישה השתתפו שרים משנים-עשר מדינות והפגישה סוכמה בהתחייבות לקיום שתי הפגישות השנתיות הבאות בסינגפור ובקוריאה הדרומית.

להצעה הראשונית להקמת הפורום באה התנגדות מצד איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה אשר הציעו כי הפעילות תתנהל במסגרת הגוש הכלכלי של מזרח אסיה (EAEC או EAEG) ואשר אינו כולל מדינות מחוץ ליבשת, בהן ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. ההצעה ספגה ביקורת והתנגדות עזה מצד יפן וארצות הברית.

הכינוס הראשון של ראשי מדינות פורום APEC התכנס בשנת 1993, לאחר שנשיא ארצות הברית ביל קלינטון, לאחר שניהל שיחות עם ראש ממשלת אוסטרליה, פול קיטינג, הזמין את ראשי המדינות החברות להתכנס באי בלייק (Blake Island) לחופי מדינת וושינגטון. קלינטון סבר שבכינוס הפורום ניתן יהיה לקדם את סבב השיחות השמיני (הידוע כ"סבב אורוגוואי") של הסכמי גאט"ט. בפגישה קראו כמה מן הנוכחים להמשיך ולהוריד את מחסומי הסחר וההשקעות בין המדינות, ולקדם חזון קהילתי באזור אסיה - האוקיינוס השקט. לצורך המשך פעילות הפורום הוקמה מזכירות קבועה, אשר מקום מושבה בסינגפור, ועליה הוטל להמשיך ולתאם את פעילויות הארגון.

בשנת 1994 נפגשו ראשי המדינות בעיר בוגור באינדונזיה ואימצו מסמך הקורא לסחר ולהשקעות חופשיות באזור אסיה - האוקיינוס השקט עד לשנת 2010 למדינות תעשייתיות, ועד לשנת 2020 למדינות מתפתחות, הידוע בשם "יעדי בוגור". בשנת 1995 נוסד בפורום גוף מייעץ כלכלי ושמו "מועצת העסקים המייעצת של APEC" (ראשי תיבות ABAC), המורכבת משלושה אנשי ניהול מכל מדינה.

מדינות חברות

פורום APEC בהאנוי בשנת 2006: נשיא קוריאה הדרומית רו מו-היון (משמאל), נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש וראש ממשלת יפן שינזו אבה

בפורום APEC 21 מדינות חברות, הכוללות את רוב המדינות לחופי האוקיינוס השקט. הארגון הוא אחד מן הארגונים הבינלאומים הבודדים שבו חברה הרפובליקה הסינית (אף שהצטרפה תחת השם "טייפה הסינית"), בהסכמה מלאה של סין. כדי שלא ליצור הכרה עקיפה של סין בישותה המדינית של טייוואן, באופן רשמי הארגון אינו מתייחס לחברותיו כאל "מדינות", אלא "כלכלות חברות" (Member Economies).

כלכלות חברות (הכינוי הייחודי ל-APEC)	מועד הצטרפות
אוסטרליה אוסטרליה	1989
ברוניי ברוניי	1989
קנדה קנדה	1989
אינדונזיה אינדונזיה	1989
יפן יפן	1989
קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	1989
מלזיה מלזיה	1989
ניו זילנד ניו זילנד	1989
הפיליפינים הפיליפינים	1989
סינגפור סינגפור	1989
תאילנד תאילנד	1989
ארצות הברית ארצות הברית	1989
הרפובליקה הסינית הרפובליקה הסינית^[1]	1991
הונג קונג הונג קונג^[2]	1991
סין^[3]	1991
מקסיקו מקסיקו	1993
פפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה	1993
צ'ילה צ'ילה	1994
פרו פרו	1998
רוסיה רוסיה	1998
וייטנאם וייטנאם	1998

הרחבה אפשרית של הפורום

הודו הגישה בקשה להצטרף לפורום APEC, וקיבלה תמיכה ראשונית מארצות הברית, יפן ואוסטרליה. אולם הוחלט שלא להתיר להודו להצטרף לפורום מנימוקים שונים, בין היתר הוחלט לא לצרף חברות נוספות עד לשנת 2010^[4]^[5]. הודו אף איננה שוכנת לחוף האוקיינוס השקט, בניגוד לכל החברות האחרות בפורום.

בנוסף להודו, גם מונגוליה, פקיסטן, לאוס, בנגלדש, קוסטה ריקה, קולומביה ואקואדור, היו בין המדינות שפנו בבקשת הצטרפות לארגון עד לשנת 2008^[6]^[7]. קולומביה בקשה להצטרף לפורום כבר בשנת 1995, אולם בקשה נדחתה כיוון שהארגון החליט שלא לקבל חברות חדשות בין השנים 1993-1996, ומאוחר יותר הוארכה התקופה עד לשנת 2007 בגלל המשבר הכלכלי באסיה^[8]. גם גואם ניסתה להתקבל לארגון, כשהיא מסתמכת על חברותה העצמאית של הונג קונג, אולם ארצות הברית התנגדה לבקשת גואם, והיא זו שמייצגת אותה.

שלושת העיקרים של APEC

כדי לעמוד ביעדי בוגור, APEC פועלת בשלושה תחומים עיקריים:

ליברליזציה של סחר והשקעות
הכשרת תנאים לעסקים
שיתוף פעולה כלכלי וטכני

ליברליזציה של סחר

על פי נתוני הארגון, כאשר APEC נוסדה בשנת 1989 ממוצע מחסומי הסחר (מכס, רישיונות יבוא, הגבלות על יבוא, סובסידיות, וכדומה) באזור האוקיינוס השקט היה 16.9%, אולם הוא הופחת לשיעור של 5.5.% בשנת 2004^[9].

הכשרת תנאים לעסקים

APEC ניצבה לאורך תקופה ארוכה בחזית המאמצים לרפורמה בהכשרת התנאים לעסקים. בין השנים 2002-2006 עלות העסקאות המסחריות באזור פחתה ב-6% וזאת כתוצאה מתוכנית הפעולה להכשרת תנאים למסחר. בשנים 2007-2010 APEC תכננה להשיג הפחתה נוספת של 5% בעלות העסקאות. לצורך כך אומצה תוכנית חדשה להכשרת התנאים לעסקאות מסחריות^[10]. בין השאר יזמה APEC "כרטיס נסיעה לעסקים" שהוא מסמך המיועד לאנשי עסקים מן הכלכלות החברות, הפוטר אותם מחובת אשרת כניסה לכל הכלכלות החברות^[11].

הצעה לאזור סחר חופשי לחופי האוקיינוס השקט

APEC שוקלת אפשרות להחלת אזור סחר חופשי בין הכלכלות החברות. מאז שנת 2006 המועצה המייעצת ל-APEC מקדמת את הרעיון כי החלת אזור סחר חופשי תיתן את הסיכוי הטוב ביותר להבטחת גידול כלכלי יציב למדינות החברות. המועצה המליצה על הקמת כוח משימה בדרג גבוה כדי ללמוד ולפתח תוכנית לאזור סחר חופשי. ההצעה עלתה לאחר שלא הושגה התקדמות בסבב השיחות של ארגון הסחר העולמי בדוחה, וכדרך להתגבר על התסבוכת שנגרמה כתוצאה מהסכמי סחר חופשי חופפים וסותרים בין הכלכלות החברות - שם קיימים כ-60 הסכמי סחר חופשי.

קונסורציום מרכזי מחקר של APEC

בשנת 1993 החליטו מנהיגי APEC לייסד רשת של מרכזי מחקר של APEC בין האוניברסיטאות ומוסדות המחקר בכלכלות החברות בארגון. בין מרכזי המחקר הבולטים נמנים:

מרכז המחקר האוסטרלי של APEC, במכון המלכותי לטכנולוגיה במלבורן (Royal Melbourne Institute of Technology)
מרכז המחקר של APEC בברקלי, באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה
מרכז המחקר של APEC בטייפה הסינית, במכון טיוואן למחקר כלכלי, טיוואן
מרכז המחקר של APEC בקובה, באוניברסיטת קובה, יפן
מרכז המחקר של APEC בננקאי, באוניברסיטת ננקאי, סין
מרכז המחקר הקנדי של APEC, בקרן אסיה פסיפיק של קנדה, ונקובר, קנדה

מועצת העסקים המייעצת של APEC

מועצת העסקים המייעצת של APEC ‏ (APEC Business Advisory Council, ובראשי תיבות ABAC) הוקמה על ידי ראשי APEC בנובמבר 1995 במטרה שתספק ייעוץ למנהיגי הכלכלות החברות בנושא דרכים להגשמת יעדי בוגור ומטרות אחרות שהארגון הציב לעצמו. כל כלכלה חברה מציעה עד שלושה חברים למועצה מן המגזר העסקי הפרטי. אנשי עסקים אלה מייצגים קשת נרחבת של מגזרי תעשייה.

המועצה מעבירה לפורום דו"ח שנתי המכיל המלצות באשר לדרכים שבהן ניתן לשפר עסקים והשקעות בין הכלכלות החברות באזור האוקיינוס השקט, וכן חוות דעת על ההיבטים העסקים של רשימת העדיפויות באזור. המועצה היא הגוף הבלתי ממשלתי היחיד המופיע על לוח המועדים של פגישות מנהיגי APEC בעת הכינוס.

כינוס הפורום השנתי של מנהיגים כלכליים

מאז היווסדו בשנת 1989 APEC מקיים כינוסים שנתיים עם נציגי הכלכלות החברות. ארבעת הכינוסים הראשונים נערכו בדרג של שרי ממשלה. החל משנת 1993 הכנס השנתי נערך בנוכחות ראשי ממשלות מכל הכלכלות החברות, להוציא את טיוואן, המיוצגת בדרג של שר. הכנסים אינם נקראים "פגישות פסגה" כפי שנהוג בחלק מן הארגונים האחרים.

אתרי הכנסים

מקום כנס APEC משתנה מדי שנה ונודד בין הכלכלות החברות. על מסורת הנהוגה בכנס, מנהיגי הכלכלות נאספים לצילום משותף שבו הם לובשים את הלבוש המסורתי המייצג את תרבותה של הכלכלה המארחת.

Annual meetings of the Asia-Pacific Economic Cooperation
	תאריך	החברה המארחת	מיקום	תמונה	אתר אינטרנט
1	6-7 בנובמבר, 1989	אוסטרליה אוסטרליה	קנברה
2	29-31 ביולי, 1990	סינגפור סינגפור	סינגפור
3	12-14 בנובמבר, 1991	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	סאול
4	10-11 בספטמבר, 1992	תאילנד תאילנד	בנגקוק
5	19-20 בנובמבר, 1993	ארצות הברית ארצות הברית	סיאטל
6	15 בנובמבר, 1994	אינדונזיה אינדונזיה	בוגור
7	19 בנובמבר, 1995	יפן יפן	אוסקה
8	25 בנובמבר, 1996	הפיליפינים הפיליפינים	מנילה וסוביק
9	24-25 בנובמבר, 1997	קנדה קנדה	ונקובר
10	17-18 בנובמבר, 1998	מלזיה מלזיה	קואלה לומפור
11	12-13 בספטמבר, 1999	ניו זילנד ניו זילנד	אוקלנד
12	15-16 בנובמבר, 2000	ברוניי ברוניי	ברוניי		APEC 2000
13	20-21 באוקטובר, 2001	סין	שאנגחאי
14	26-27 באוקטובר, 2002	מקסיקו מקסיקו	לוס קאבוס
15	20-21 באוקטובר, 2003	תאילנד תאילנד	בנגקוק
16	20-21 בנובמבר, 2004	צ'ילה צ'ילה	סנטיאגו
17	18-19 בנובמבר, 2005	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	בוסן
18	18-19 בנובמבר, 2006	וייטנאם וייטנאם	האנוי
19	8-9 בספטמבר, 2007	אוסטרליה אוסטרליה	סידני		APEC 2007
20	22-23 בנובמבר, 2008	פרו פרו	לימה	APEC 2008
21	14-15 בנובמבר, 2009	סינגפור סינגפור	סינגפור		APEC 2009
22	13-14 בנובמבר, 2010	יפן יפן	יוקוהמה		APEC 2010 מועצת העסקים
23	12-13 בנובמבר, 2011	ארצות הברית ארצות הברית	הונולולו		APEC 2011
24	נובמבר, 2012	רוסיה רוסיה	ולדיווסטוק		APEC 2012
25	נובמבר, 2013	אינדונזיה אינדונזיה	מנדו/באלי
26	נובמבר, 2014	הרפובליקה העממית של סין	בייג'ינג		APEC 2014
27	נובמבר, 2015	הפיליפינים הפיליפינים	מנילה		APEC 2015
28	נובמבר, 2016	פרו פרו	לימה		APEC 2016

קישורים חיצוניים

ארגון APEC

הערות שוליים

↑ בגלל הסכסוך עם סין על מעמדה המדיני של הרפובליקה הסינית, טאיוואן חברה בארגון תחת השם "טייפה הסינית" ולא תחת שמה הרשמי. נשיא טאיוואן אינו משתתף בפגישות הפורום, אלא מיוצג על ידי שר בממשלתו.
↑ הונג קונג הצטרפה ל-APEC עוד בעת שהייתה תחת מינהל בריטי בשם "הונג קונג". בשנת 1997, לאחר שהפכה לאזור מינהלי מיוחד של סין, שונה שמה בארגון ל"הונג קונג, סין"
↑ סין מייצגת בארגון את האינטרסים של סין בלבד, כיוון שהונג קונג ומקאו נחשבות לכלכלות נפרדות.
↑ APEC to decide whether to let India join, theage.com.au, 11-01-2007
↑ Extend a hand to an absent friend, The Australian, 04-09-2007
↑ Peru, Colombia seek closer Central America, APEC trade ties, Economy, 29-08-2006
↑ Ecuador seeks APEC accession in 2007, people.com.cn, 08-10-2004
↑ Colombia seeks APEC membership in 2007, people.com.cn, 06-09-2006
↑ A Mid-term Stocktake of Progress towards the Bogor Goals, December 2005, פרסומי APEC, דצמבר 2005
↑ [www.apec.org/Groups/~/media/Files/Groups/CTI/07_2ndTFAP_fnl.ashx Second Trade Facilitation Action Plan (TFAP II(], APEC
↑ APEC Business Travel Card (ABTC) Scheme, The Government of Hong Kong, Immigration Department

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] בגלל הסכסוך עם סין על מעמדה המדיני של הרפובליקה הסינית, טאיוואן חברה בארגון תחת השם "טייפה הסינית" ולא תחת שמה הרשמי. נשיא טאיוואן אינו משתתף בפגישות הפורום, אלא מיוצג על ידי שר בממשלתו.

[2] הונג קונג הצטרפה ל-APEC עוד בעת שהייתה תחת מינהל בריטי בשם "הונג קונג". בשנת 1997, לאחר שהפכה לאזור מינהלי מיוחד של סין, שונה שמה בארגון ל"הונג קונג, סין"

[3] סין מייצגת בארגון את האינטרסים של סין בלבד, כיוון שהונג קונג ומקאו נחשבות לכלכלות נפרדות.

[4] APEC to decide whether to let India join, theage.com.au, 11-01-2007

[5] Extend a hand to an absent friend, The Australian, 04-09-2007

[6] Peru, Colombia seek closer Central America, APEC trade ties, Economy, 29-08-2006

[7] Ecuador seeks APEC accession in 2007, people.com.cn, 08-10-2004

[8] Colombia seeks APEC membership in 2007, people.com.cn, 06-09-2006

[9] A Mid-term Stocktake of Progress towards the Bogor Goals, December 2005, פרסומי APEC, דצמבר 2005

[10] [www.apec.org/Groups/~/media/Files/Groups/CTI/07_2ndTFAP_fnl.ashx Second Trade Facilitation Action Plan (TFAP II(], APEC

[11] APEC Business Travel Card (ABTC) Scheme, The Government of Hong Kong, Immigration Department