יין המשומר

בסיומה של הסעודה הגדולה שתתקיים לעתיד לבוא, יפנה הקב"ה לצדיקים ויבקש מהם לברך, כולם יסרבו מלבד דוד המלך שיאמר "אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא'". ואז יתנו לו לברך את ברכת הזימון, על כוס של ברכה שימלאו ביין המשומר.

מקורו של היין

הגמרא[1] מביאה את פירושו של רבי יהושע בן לוי לפסוק "עין לא ראתה"[2] - שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים, שדבר זה הוא - יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.

ומבואר[3], שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין לפני שסוחטים אותו מהענבים טעמו לא פג, אבל יש לו חסרון שהשמרים מעורבים עם היין. אבל לאחר שסחטו אותו, כשעומד קצת לאחרי שתסיסתו נגמרה, נופלים השמרים לשולי הכלי והיין נשאר צלול מהשמרים, אבל טעמו פג במקצת; אבל היין הזה, הוא משומר בעודו בענביו, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו.

הריקאנטי מבאר[4], כי עץ הדעת היה עץ הגפן, וחוה הגישה לאדם הראשון מאותו יין המשומר.

במדרש[5] לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק[6] "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל הערו את נפשם למיתה בגלות, ועסקו בתורה המתוקה מדבש. אשר נמשלה ליין[7].


לקריאה נוספת

ראה גם

הערות שוליים

  1. בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.
  2. ישעיה סד, ג.
  3. צל"ח על הגמרא שם.
  4. בפירושו על התורה - בראשית ג, ה.
  5. במדרש רבה פרשה יג, ב.
  6. יואל ד,יח.
  7. ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.
הבסיס לדף באדיבות חב"דפדיה,
קרדיט, GFDL
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.