יעלה תחנוננו

פיוט יעלה תחנוננו (כמנהג פולין)

יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה קוֹלֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא צִדְקָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה פִדְיוֹנֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה עִנּוּיֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא סְלִיחָתֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה נַאֲקָתֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה מְנוּסֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא לְמַעֲנוֹ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה כִפּוּרֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה יִשְׁעֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא טָהֳרֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה חִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה זִכְרוֹנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא וִעוּדֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה הַדְרָתֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה דָפְקֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא גִילֵנוּ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה בַּקָּשָׁתֵנוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה אֶנְקָתֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא אֵלֶיךָ מִבֹּקֶר
וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב

יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב – הוא פיוט ליום הכיפורים הנאמר בקרב קהילות אשכנז במסגרת התפילות הנאמרות לאחר תפילת העמידה של ערבית. פיוט זה נאמר מיד לאחר תפילת העמידה של ערבית, והוא בעצם הקדמה ומבוא לסדר הפיוטים והסליחות של חלק זה בתפילה.

הפיוט נכתב בימי הביניים באשכנז (גרמניה) ומחברו אינו ידוע. הוא נזכר כבר בספר המרדכי במאה השלוש עשרה. קיימים הבדלים קלים בין הנוסח של מנהג אשכנז ובין מנהג פולין, ושינויים קלים בכתבי היד השונים.[1]

מבנה הפיוט

בכל בית יש שלושה חלקים:

יעלה (משתנה) מערב
ויבוא (משתנה) מבקר
ויראה (משתנה) עד ערב

במילים המשתנות קיימות מילים שבדרך כלל מביעות תחינה או תפילה עם כינוי קניין של מדברים (אנחנו). והכוונה שהתפילה-תחנון-זעקה של כל ציבור המתפללים תעלה לפני האל מערב יום הכיפורים דרך יומו ועד נעילת החג לקראת הערב למחרת.

השיא הוא בשורה האחרונה: "וְיֵרָאֶה אֵלֵינוּ עַד עָרֶב". לא המענה הוא שְ"יֵרָאֶה", אלא הקב"ה עצמו.

סדר המילים הוא אקרוסטיכון של א"ב הפוך (תשר"ק). על מנת להשלים את הפיוט במלואו הבית האחרון מורכב משלוש מילים המתחילות באות א'. כך יש בפיוט 24 שורות ב-8 בתים.

השפעתו בתרבות

על בסיס מילות הפיוט כתב אהוד מנור את אחד הבתים בשיר ללכת שבי אחרייך המוכר בזכות ביצועו על ידי אילנית

עם ערב הד קולנו יעלה,

מבוקר יום אלינו הוא יבוא

ופדיוננו יראה עד בוא ערבו,

מתי סוכת שלומך עלינו תיגלה.

— ללכת שבי אחרייך, אהוד מנור

מנגינה

יחד עם הפיוט כי הנה כחומר מהווה פיוט זה את החלק "המוזיקלי" של תפילת ערב יום הכיפורים בקהילות אשכנז. לפיוט חוברו ניגונים רבים, החל מעולם החזנות האשכנזי הקלאסי דרך חצרות האדמורי"ם החסידיים ועד למנגינות מודרניות.

קישורים חיצוניים

ביצועים של הפיוט

הערות שוליים

  1. ↑ ראה דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים - יום כיפור, הוצאת קורן, ירושלים, תש"ל, עמ' 10-11
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.