יערה איטלקית
יערה איטלקית | ||
---|---|---|
![]() | ||
מיון מדעי | ||
ממלכה | צומח | |
מערכה | בעלי פרחים | |
מחלקה | דו-פסיגיים | |
סדרה | שלמונאים | |
משפחה | יערתיים | |
סוג | יערה | |
מין | 'יערה איטלקית' | |
שם מדעי | ||
![]() |
יַעֲרָה אִיטַלְקִית (שם מדעי: Lonicera Etrusca, באנגלית: Etruscan honeysuckle - "יונק דבש אטרוסקי"[1], בערבית: "סולטאן אל-ג'בל" - "מלך ההרים") היא צמח מטפס ממשפחת היערתיים, הפורח בחודשים אפריל - יוני. הצמח מפיץ ריח מתקתק, ומותאם להאבקה על ידי פרפראים ליליים. היערה האיטלקית גדלה בחבל הים-תיכוני של ישראל, והיא אחד המטפסים האופייניים לחורש הים-תיכוני. כל מיני היערה, בהם יערה איטלקית, הם צמחים מוגנים בישראל[2]. קרובה של היערה האיטלקית היא היערה היפנית, הנפוצה כצמח נוי בגנים ובחצרות.
תיאור
פרחי היערה ערוכים בזוגות - זה מקביל לזה לאורך הגבעול. בראש הגבעול הם מסודרים כאשכול ובו עד 15 פרחים. הפרחים הצעירים לבנים ובצורת משפך, ואבקניהם מציצים כלפי חוץ. המאביקים - פרפראי לילה שונים - נמשכים לפרחים הלבנים בעקבות ריחם וצבעם, ומוצצים את הצוף שבבסיס הפרחים בעזרת החדק הארוך שלהם. תוך כדי החדרת החדק מואבקים הפרחים. פרחים זקנים שהואבקו משנים את צבעם לצהוב - צבע הבולט פחות בלילה, ומאבדים את ריחם. הפירות הם עַנָבות, אשר צבען אדום ואחר כך נהפך לשחור. הן רעילות ואסורות למאכל.
ברפואה עממית
על פי האמונה העממית[3], הצמח משמש כתרופה לדיזנטריה, אבנים בכליות, מחלות דרכי הנשימה, עצירות ומחלות כבד. לאמונה זו אין סימוכין מדעיים מוכחים.
גלריה
- פרחים
- פירות
לקריאה נוספת
- מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת "עם עובד", תל אביב, 1980, עמוד 353.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בזכות הצוף הרב שנצבר בצינור כותרתו
- ↑ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים
- ↑ יערה איטלקית באתר STARMED, אתר רופאים מומחים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

רישיון cc-by-sa 3.0