יצחק יבנה
יצחק (צחיק) יבנה | ||
---|---|---|
![]() | ||
לידה | 24 בנובמבר 1923 (97)![]() | |
כינוי | צחיק | |
השתייכות | ![]() | |
תקופת שירות | 1941–1987 | |
דרגה | ![]() | |
תפקידים צבאיים | ||
טייס קרב ומפקד בית הספר לטיסה בחיל האוויר הישראלי. פיקד על טייסות 101, 105, 107, 116. מייסד ומפקד אית"ן – יחידת איתור נעדרים בצה"ל | ||
מלחמות וקרבות | ||
| ||
תפקידים אזרחיים | ||
הקים ועמד בראש אגודת התעופה הכללית בישראל | ||
יצחק (צחיק) יבנה (נולד ב-24 בנובמבר 1923) מראשוני טייסי חיל האוויר הישראלי ומפקד בית הספר לטיסה של חיל האוויר. שימש גם כמדריך טיס אזרחי ובכך תרם גם לתעופה האזרחית הפרטית.
ראשית הדרך
צחיק יבנה נולד בתל אביב ליעקב ויונה, אשר עלו מאוקראינה. כשהיה בן שש, עברו לקיבוץ דגניה א', שם גדל עד שבגר. יבנה למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, וב-1943 התגייס לפלמ"ח. בהמשך עבר קורס חבלה וקורס מפקדי מחלקות, וקיבל פיקוד על מחלקה. ב-1946 פיקד על מחלקת החבלה והיה סגן מפקד הפעולה בגשר הזיו, במבצע מרכולת הידוע כ-ליל הגשרים. כמו כן, היה מפקד החבלנים בפיצוץ משטרת שפרעם. ב-1947 למד לטוס והתמנה להיות מפקד מחלקת הטיס של הפלמ"ח, ובמלחמת העצמאות פיקד על טייסת הנגב. בהמשך נשלח לקורס טיס באקדמיה של חיל האוויר הצ'כוסלובקי, וב-1949 קיבל כנפיים באופן רשמי במסגרת מה שנקרא קורס 1-.
השירות בחיל האוויר
ב-1953 מונה למפקדה הראשון של טייסת 107, ב-1954 קיבל יבנה פיקוד על טייסת הקרב הראשונה – טייסת 101. ב-1956, במבצע קדש, פיקד על טייסת 116, טייסת מטוסי המוסטנג והוביל את המבצע הנועז לניתוק קווי הטלפון בסיני. הניתוק בוצע באמצעות הפרופלורים והכנפיים של המטוסים, לאחר שהאמצעים שהותקנו לשם כך כשלו. מינואר, 1956, לנובמבר, 1957, פיקד על בית הספר לטיסה של חיל האוויר. תרומותיו במסגרת זו כללו הנהגת קורס צניחה לחניכים ומיסוד הצ"ח (הצבות חרום). ב-1964 עמד יבנה בראש משלחת צבאית לטנגנייקה ולאוגנדה, שמשימתה הייתה להדריך את הטייסים האפריקאים להטיס מטוסי סילון. מ-1961 למד יבנה פסיכולוגיה וסוציולוגיה וסיים תואר ראשון. במלחמת ששת הימים לחם ביחד עם האלוף ישראל טל כנציג חיל האוויר באוגדת הפלדה. בנובמבר, 1967, השתחרר בדרגת סגן-אלוף.
אחרי השחרור
לאחר שחרורו מצה"ל, נסע יבנה לניו יורק ללימודים לקראת תואר דוקטור בסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק[1]. לאחר שובו לישראל, עסק בהדרכת טיסה אזרחית, וב-1974 הקים (ביחד עם עודד ויגודה) את אגודת התעופה הכללית בישראל, שמטרתה לעמוד על זכויות הטייסים האזרחיים ובתי הספר לטיסה. יבנה עמד בראש האגודה עד 1984. גם בתקופה זו של חייו תרם יבנה תרומה חשובה ומשמעותית לצה"ל. החל מהיום השני של מלחמת יום הכיפורים ועד אפריל, 1974, התנדב להטיס ציוד וכוחות באמצעות מטוס "איילנדר" אזרחי של החברה בה עבד. בהמשך ייסד את יחידת איתור נעדרים (אית"ן) של צה"ל, ופיקד עליה משנת 1974 ועד 1987, כולל תקופת מלחמת שלום הגליל. במהלך שירות זה קודם לדרגת אלוף-משנה.
צחיק יבנה היה נשוי לאביבה במשך 48 שנים עד לפטירתה ב-1996, והוא אב לבת ושני בנים, בהם עירד יבנה, פרופסור למדעי המחשב בטכניון.
קישורים חיצוניים
- יצחק יבנה, באתר הפלמ"ח
- ניתוק קווי הטלפון בסיני מתוך האתר מרחב אווירי
- סיפורו של מערך איתור נעדרים בצה"ל באתר אגף כוח אדם
- אתר אגודת התעופה הכללית בישראל
- צבי גוטמן, פינוי פצועי ביר-עסלוג', בטאון חיל האוויר 113, אוקטובר 1979, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
הערות שוליים
- ↑ יצחק רבי, האוניברסיטאות הפתוחות גורמות לירידה חמורה ברמת הלימודים, מעריב (עיתון), 2 בנובמבר 1970

רישיון cc-by-sa 3.0