ישיבת התפוצות
| ישיבת התפוצות | ||
|---|---|---|
| ישיבה | ||
| תאריך ייסוד | ה'תשכ"ז (1967) | |
| השתייכות | חרדים ליטאים | |
| מייסדים | הרב מרדכי גולדשטיין | |
| מנהל | דוד כהן | |
| ראש הישיבה | הרב יצחק גולדשטיין | |
| תלמידים | כ-200 | |
| מיקום | הר ציון בירושלים | |
| קואורדינטות | 31°46′18″N 35°13′45″E / 31.7718038°N 35.2292812°E | |
| http://www.mountzioninfo.com/ | ||
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת התפוצות | ||
ישיבת התפוצות (מכונה לעיתים גם ישיבת הר ציון), ישיבה חרדית, על הר ציון בירושלים, ליד מתחם דורמיציון. הישיבה נוסדה בידי הרב מרדכי גולדשטיין כישיבה לחוזרים בתשובה אמריקאים בשנת 1967. עם השנים הפך אופייה ישראלי יותר ונוסדו לצדה גם ישיבה קטנה וישיבה גדולה "תורת ישראל" לישראלים. לאחר פטירת הרב מרדכי גולדשטיין, בכסלו תשע"ז (דצמבר 2016), עומד בראשות הישיבה בנו הרב יצחק גולדשטיין.
תולדות הישיבה ואופייה
הרב גודלדשטיין הקים את הישיבה בעזרת נשים של ישיבת ישיבת חברון כנסת ישראל, ובהמשך היא עברה למתחם בית היתומים דיסקין. באותה תקופה הייתה זו הישיבה הראשונה שנועדה לתלמידי ישיבות בני חו"ל. בשנת התשכ"ח - 1968 ,לאחר ניסיון קצר של השתכנות בית כנסת הרמב"ן ברובע היהודי, עברה הישיבה להר ציון, ביוזמת מנכ"ל משרד הדתות שמואל זנוויל כהנא. היא נכנסה למבנה ששימש כבית כנסת, בקומה מעל מרתף השואה.
הישיבה הוקמה עבור חוזרים בתשובה וכמה מהבולטים בהם בשנות השבעים למדו בה. רבים מהלומדים בשנים הראשונות היו ילדי פרחים. הרב גולדשטיין הוביל אווירה ששילבה ערכים אוניברסליים כדוגמת "Peace & love" עם מחויבות לעולם הערכים היהודי ולימוד התורה. הישיבה עודדה מעורבות של תלמידיה בתחומים כמו מוזיקה וקולנוע. אופי זה משך אליה שחקנים, אמנים ואנשי רוח. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, פעלה בישיבה להקת ישיבת התפוצות (Diaspora Yeshiva Band), מחלוצות ז'אנר הרוק היהודי. הלהקה קיימה מדי מוצאי שבת מסיבות מלווה מלכה רבות משתתפים בקבר דוד. הרב שלמה קרליבך נמנה לפרק זמן מסוים על צוות הישיבה[דרוש מקור].
לישיבה קשר הדוק עם היישוב מיצד: רבים מתלמידי הישיבה מגיעים משם מדי יום, ורבני משפחת גולדשטיין, שהתגוררו ביישוב, משמשים כראש ישיבה ורבנים בישיבה.
מינהל מקרקעי ישראל תבע בבית המשפט את פינוייה של הישיבה מן אחד המבנים שבה הישיבה שוכנת בטענה שהיא פלשה למקום. בית משפט השלום בירושלים דחה בשנת 2012 "צו סילוק פולש" שהגיש המינהל וקבע כי על התביעה להתנהל בהליך משפטי רגיל[1].
לישיבה נוכחות לא מעטה בתרבות הישראלית. הספר "אל תוך האש" של יאיר דרעי מתרחש ברובו בישיבה ובסביבתה וגיבור העלילה הוא תלמיד בישיבה. גם הרומן "החצי השני של הלילה" של שפרה קורנפלד, שהוריה היו קשורים לישיבה, מתרחש ברובו בסביבתה של הישיבה בשנות השבעים[2]. כמה קטעי סרטים ותוכניות טלוויזיה הוסרטו בישיבה, בהם הסרט הגונב מגנב פטור וסדרות הטלוויזיה פעם בחיים ובני ערובה.
מוסדות הישיבה
- ישיבת תורת ישראל מיועדת עבר בחורי ישיבה ליטאיים ישראליים. זהו המרכיב העיקרי של הישיבה כיום.
- ישיבת התפוצות שבה לומדים כיום בעיקר חוזרים בתשובה וגרי צדק ממדינות דרום אמריקה. הישיבה מפעילה סניפים[דרושה הבהרה] בעולם. מתקיימת בה גם מסגרת לימודית עבור פנסיונרים וכולל אברכים. ניתוח הטקסט התלמודי נעשה בין על פי מחשבת הרמח"ל. כמו כן בישיבה מכון הוראה ודיינות. רב העיר באר שבע הרב יהודה דרעי מעביר שיעורים שבועיים במכון עשרות שנים.
- ישיבת השיבנו עבור נוער מתמודד. בראשות הישיבה עומד הרב שלמה חנן והמשגיח הוא הרב הלל גולדשטיין, בוגר הישיבה. במקביל ללימוד עובדים התלמידים או משרתים במסלול צבאי דתי.
- ישיבת נפש החיים - בית מדרש ללימודי קבלה במתחם קבר דוד המלך. בראשותו עומד הרב יעקב אברהם שפהרד. בית המדרש מוציא ספרי קבלה.
- מכון רוני מיועד לנשים ולנערות בתהליכי גיור מתקדמים, בעיקר ממדינות דרום אמריקה, את המקום מנהלת הרבנית שרה כ"ץ. המכון נמצא ברחבת בית הכנסת החורבה.
- מרכז חינוכי ארמון המלך דוד מקיים סיורים והדרכות בנושאי יהדות לקבוצות חיילים וסטודנטים.
- הישיבה מנהלת את מוזיאון מרתף השואה. בעבר ניהלה הישיבה גם את אתר קבר דוד המלך הסמוך. כיום מנהל את המקום המרכז הארצי למקומות הקדושים. הישיבה מנהלת מאבק נגד מסירתו של קבר דוד לידי הוותיקן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חזקי שטרן, בית המשפט קבע: ישיבת התפוצות לא תסולק מהר ציון, באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2012
- ↑ קובי בן-שמחון, שפרה קורנפלד, בת 31, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
רישיון cc-by-sa 3.0