ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
| ישיבת כנסת יצחק | ||
|---|---|---|
| תמונת הישיבה במבט מלמעלה על רקע העיר חדרה | ||
| ישיבה | ||
| השתייכות | ישיבה ליטאית | |
| מייסדים | הרב יהושע גרשון ארנברג | |
| ראש הישיבה | הרב יהושע גרשון ארנברג | |
| מיקום | חדרה | |
ישיבת כנסת יצחק היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית השוכנת בחדרה. ראש הישיבה הוא הרב יהושע גרשון ארנברג. הישיבה מונה כמה מאות בחורים וכ-50 אברכים.
תולדות הישיבה
הישיבה נוסדה בבני ברק באייר ה'תשמ"ו (1986) על ידי הרב יהושע גרשון ארנברג, בעידודו של רבו, הרב שך. גרעין המייסדים מנה 12 בחורים מישיבות פוניבז' וקול תורה ושלושה אברכים. כמשגיח שימש הרב עזרא נוביק. כר"מים שימשו הרב משה גפן והרב אליקים גצל פשקס (כיום ראש ישיבת גבעת שאול). בהמשך עזב הרב פשקס ובמקומו מונה הרב דוד מינצר. ביומה הראשון של הישיבה מסר הרב שך שיעור פתיחה.
באלול תשמ"ט (1989), בעצת הרב שך, עברה הישיבה לחדרה. הרב שך בירך את ראש הישיבה ש"עוד יעמדו תחת החלונות לשמוע את השיעור כללי". הישיבה השתכנה בקמפוס של ישיבת נובהרדוק שהוקם בשנות החמישים ולאחר מכן שימש סניף של ישיבת איתרי. באותה תקופה הרב טוביה נוביק מונה למשגיח הישיבה במקום אביו. בהמשך מונה כראש קיבוץ הרב צבי אליהו שטיינברג (חתנו של הרב עמרם זקס, ומחבר ספר צבא הלוי), ששימש בתפקיד למשך מספר שנים.
ראש הישיבה ורוב הרבנים הם בוגרי ישיבת פוניבז' וכולל פוניבז'[1]. כל ה'משיבים' הם בוגרי הישיבה.
בחנוכה ה'תשע"ד חל פילוג בישיבה על רקע המחלוקת בציבור הליטאי בין נאמני הרב שטיינמן לנאמני הרב שמואל אוירבך ובעקבות הזדהותם של רבניה הבכירים של הישיבה עם מפלגת בני תורה[2]. בעקבות כך פרשו בהוראת הרב שטינמן[3] חלק מהבחורים וכן הרבנים רוטשילד, אפשטיין, סוקולובסקי וגפן והקימו ישיבה חדשה בשם "ישיבת תורה בתפארתה".
בשנת תשע"ח הודיע הנהלת הישיבה שהם פוסקים מלקחת תקציבים מהמדינה.
צוות הישיבה
- הרב ארנברג מכהן גם כר"מ לשיעור ג'.
- כר"מ לשיעור א' שימש הרב משה גפן, עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ב (2011)[4], אז מונה תחתיו בנו הרב רפאל גפן. בשנת תשנ"ט מונה בנוסף הרב אלעזר דוד אפשטיין (חתנו של הרב חיים קניבסקי). בשנת תשע"ב מונה הרב אליעזר גוטסגנדה (חתנו של הרב ארנברג). לאחר פרישתם של הרבנים אפשטיין וגפן, מונה הרב דוד דויטש לר"מ.
- כר"מ לשיעור ב' כיהן החל משנת ה'תשמ"ט הרב דוד מינצר. בהמשך הצטרפו אליו הרב יעקב קרפ כיום ראש ישיבת קריית מלך והרב אפרים רוטשילד (עד לפרישתו בשנת תשע"ד). בתשע"ה החל ללמד הרב שמואל פנחס קריגר.
- ראשי הקיבוץ היו הרב שלמה גוטסגנדה והרב אברהם ישעיהו סוקולובסקי (גיסו של הרב נוביק). לאחר פרישתו של הרב סוקולובסקי, מונה הרב אהרן כהן לראש קיבוץ.
- הרב יעקב דוד אילן מכהן כראש בקיאות, ולצידו מספר משיבים.
- לצידו של הרב טוביה נוביק כמשגיח, משמשים הרב שמואל יהודה פורייס, הרב אפרים אויערבך, והרב אלעזר שושן.
סדרי הישיבה ושיטת הלימוד
רוב סדרי הישיבה הם כסדרי שאר הישיבות הליטאיות. שיעור כללי נמסר על ידי ראש הישיבה במועדים לא קבועים. באופן ייחודי נמסר השיעור הכללי בדרך כלל רק לתלמידי שיעור ג' ומעלה. לעיתים, בעיקר בחודש אלול, מוסר ראש הישיבה שיעור כללי לכלל בני הישיבה בשעות הערב.
הלימוד בישיבה מושתת בעיקר על לימוד עיוני ומעמיק (בניגוד ללימוד בקיאות), ואף בסדר ב' שמיועד ללימוד יותר מהיר, בני הישיבה מעמיקים בהבנת הסוגיות יותר מן המקובל בלימוד בקיאות. גם בסדר ג' לומדים רוב בני הישיבה את הסוגיה הנלמדת בסדר א'. שיטת הלימוד בישיבה מכונה בעגה הישיבתית "שיטת ההבנה", והיא מתמקדת בהבנת הפשט, הוצאת גדרים מעצם דברי הגמרא והראשונים, והבנת הסוגיה וגדריה (זאת בניגוד לדרך ה"לומדות", המקובלת יותר בעולם הישיבות). הרב ארנברג הנהיג שיטה זו באופן המבוסס על דרך לימודו של הרב שך[5].
כשבועיים אחרי פתיחת שנה"ל, מצמידים לכל בחור משיעור א' חברותא בחור מבני הקיבוץ כדי להכניסו להווי הישיבה ובדרך כלל הם לומדים יחד אחרי סדר ג', בישיבה (ובעוד ישיבות) קוראים לזה "אילן" האגדה מספרת, שזה נקרא כך על שמו של הרב יעקב דוד אילן מרבני הישיבה, שהתחיל יוזמה זו בהיותו בחור בישיבת פוניבז'.
מלבד מסירת שיחות, מוסר המשגיח גם ועדים לכלל בני הישיבה ולקבוצות קטנות יותר וכן ועדים בביתו המכונים "ועדים פרטיים".
מאפיינים ותקנות
הישיבה נחשבת בציבור הליטאי כשמרנית. הבחורים המגיעים אליה משתייכים בדרך כלל לזרם ה"בני ברקי" ההולך בדרך החזון איש והרב שך.
על פי תקנות הישיבה, נאסר על התלמידים להחזיק בטלפון סלולרי, נגנים, מקלטי רדיו ועיתונים מכל סוג. עוד נאסר עליהם ללכת לחוף הים.
מוסדות נוספים הקשורים לישיבה
לצד הישיבה קיים כולל אברכים, בראשות הרב מינצר והרב גוטסגנדה, מו"צ הקהילה התורנית חדרה. הקהילה החרדית בחדרה מונה כמה עשרות מבוגרי הישיבה.
באלול ה'תשס"ז (2007) פתח הרב ארנברג, ישיבה קטנה בעיר, באותו שם. בראשה העמיד את הרב בצלאל קסלר (חתנו של הרב נוביק משגיח הישיבה הגדולה) כמשגיח מונה הרב נתן כהנא. רוב רבני הישיבה הקטנה מתגוררים בעיר (בשונה מחלק מרבני הישיבה הגדולה) ורובם בוגרי הישיבה הגדולה.
כמו כן יש בעיר תיכון לבנות "בית יפה" גם הוא מסונף למוסדות הישיבה וכן תלמוד תורה שנקרא גם הוא "כנסת יצחק"
בשנת תשס"ב פתח הרב ארנברג ישיבת בת במודיעין עילית, אף היא בשם ישיבת כנסת יצחק. במהלך השנים הישיבה התנתקה מישיבת האם, וכיום היא ישיבה עצמאית, עד תשע"ז כיהן בראשות הישיבה, הרב יעקב קרפ, שהיה בעבר ר"מ בישיבה בחדרה.
בקיץ שנת תשע"ח פתח הרב ארנברג ישיבה לצעירים במודיעין עילית, כר"מ בישיבה מונה הרב יעקב גוטסגנדה, וכמשגיח הרב ישראל דוד כהנא.
| עולם התורה - ישיבות גדולות בארה"ק | ||
|---|---|---|
ישיבות ליטאיות |
ישיבת אבן ישראל - מהרי"ל (ירושלים) • ישיבת אדרת אליהו (ירושלים) • ישיבת אופקים (אופקים) • ישיבת אור אלחנן (ירושלים) • ישיבת אור ישראל (פתח תקוה) • ישיבת איתרי (ירושלים) • ישיבת ארחות תורה (בני ברק) • ישיבת באר יעקב (באר יעקב) • ישיבת בית מאיר (בני ברק) • ישיבת בית מדרש עליון (בני ברק) • ישיבת בית מתתיהו (בני ברק) • ישיבת בית שמואל (ירושלים) • ישיבת בריסק (ירושלים) • ישיבת ברכת יצחק (אור יהודה) • ישיבת גאון יעקב (בני ברק) • ישיבת גבעת שאול (ירושלים) • ישיבת גרודנא (אשדוד) • ישיבת גרודנא באר יעקב (באר יעקב) • ישיבת דברי אמת (מודיעין עילית) • ישיבת דרך השם (ירושלים) • ישיבת דרך חכמה (ירושלים) • ישיבת היכל התורה (ירושלים) • ישיבת הנגב (נתיבות) • ישיבת חברון כנסת הגדולה (מודיעין עילית) • ישיבת חברון כנסת ישראל (ירושלים) • ישיבת יד אהרן (ירושלים) • ישיבת כנסת חזקיהו (רכסים) • ישיבת כנסת יחזקאל (אלעד) • ישיבת כנסת יצחק (חדרה) • ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית) • ישיבת כנסת ישראל - סלבודקה (בני ברק) • ישיבת מאור התלמוד (רחובות) • ישיבת מאורות התורה (ירושלים) • ישיבת מיר-ברכפלד (מודיעין עילית) • ישיבת מיר (ירושלים) • ישיבת מעלות התורה (ירושלים) • ישיבת נחלת בנימין (מודיעין עילית) • ישיבת נחלת דוד (פתח תקוה) • ישיבת נחלת הלויים (חיפה) • ישיבת נחלת שלמה (בני ברק) • ישיבת נר זרח (מושב עוצם) • ישיבת נתיב הדעת (ירושלים) • ישיבת נתיבות חכמה (ירושלים) • ישיבת עטרת ישראל (ירושלים) • ישיבת עטרת שלמה (מושב חמד) • ישיבת פוניבז' (בני ברק) • ישיבת פחד יצחק (ירושלים) • ישיבת קהילות יעקב (מודיעין עילית) • ישיבת קול תורה (ירושלים) • ישיבת קמניץ (ירושלים) • ישיבת קריית מלך (בני ברק) • ישיבת ראשון לציון - תפארת ישראל (ראשון לציון) • ישיבת רבינו חיים עוזר (בני ברק) • ישיבת רינה של תורה (כרמיאל) • ישיבת רש"י (ירושלים, פתח תקווה, תפרח) • ישיבת שכר שכיר (נתיבות) • ישיבת שערי יושר (ירושלים) • ישיבת שערי שמועות (בית חלקיה) • ישיבת תורה אור (ירושלים) • ישיבת תורה בתפארתה (אלעד) • ישיבת תורת זאב (ירושלים) • ישיבת תושיה (תפרח) | |
ישיבות חסידיות |
ישיבת אהל יהושע - בעלז (חיפה) • ישיבת אהל שמעון - ערלוי (ירושלים) • ישיבת אלכסנדר (בני ברק) • ישיבת בוהוש (בני ברק) • ישיבת בית אברהם - סלונים (ירושלים) • ישיבת בית דוד - חב"ד (קרית גת) • ישיבת בית יוסף צבי - דושינסקיא (ירושלים) • ישיבת בית ישראל - גור (אשדוד) • ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר - ויז'ניץ (בני ברק) • ישיבת בעלז (ירושלים) • ישיבת בעלז (בני ברק) • ישיבת דברי חיים - צאנז (נתניה) • ישיבת דובר שלום - בעלז (אשדוד) • ישיבת חזון נחום (בני ברק) • ישיבת חידושי הרי"ם - גור (תל אביב) • ישיבת חיי משה (ירושלים) • ישיבת חיי עולם (ירושלים) • ישיבת חכמי לובלין (בני ברק) • ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש - חב"ד (צפת, וסניפים נוספים) • ישיבת יחל ישראל - סערט ויז'ניץ (חיפה) • ישיבת ישועות משה - ויז'ניץ (מודיעין עילית) • ישיבת כוכב מיעקב טשעבין (ירושלים) • ישיבת לב שמחה - גור (ערד) • ישיבת לומדי תורה - מכנובקה (בני ברק) • ישיבת מאור ישראל - גור (בני ברק) • ישיבת מאור עיניים - רחמסטריווקה (ירושלים) • ישיבת מאמר מרדכי - נדבורנה (בני ברק) • ישיבת מחנה אברהם - חוג חת"ס (בני ברק) • ישיבת נזר ישראל - גור (ראשון לציון) • ישיבת עמלה של תורה (ירושלים) • ישיבת עץ חיים - באבוב (בני ברק) • ישיבת קדושת ציון - באבוב (בת ים) • ישיבת שפתי צדיק – גור (חצור הגלילית) • ישיבת תולדות אהרן - תולדות אהרן (ירושלים) • ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל (לוד, כפר חב"ד וסניפים ברחבי הארץ) • ישיבת תורת אמת - חב"ד (ירושלים) • ישיבת תפארת ישראל - רוז'ין (ירושלים) • ישיבת תפארת משה בצלאל - גור (ירושלים) | |
ישיבות ספרדיות |
ישיבת אהל משה (בני ברק) • ישיבת אוצרות התורה (בני ברק) • ישיבת אור אליצור (בני ברק) • ישיבת אור ברוך (ירושלים) • ישיבת אור לציון (ירושלים) • ישיבת באר התלמוד (ירושלים) • ישיבת באר יהודה (ירושלים) • ישיבת באר יצחק (קרית יערים) • ישיבת בית שמעיה (בני ברק) • ישיבת בנין אב (ירושלים) • ישיבת ברכת אפרים (בני ברק) • ישיבת ברכת יוסף (בני ברק) • ישיבת דעת חיים (ירושלים) • ישיבת חזון עובדיה (ירושלים) • ישיבת יסודות (יסודות) • ישיבת יקירי ירושלים (ירושלים) • ישיבת כסא רחמים (בני ברק) • ישיבת מאור התורה (ירושלים) • ישיבת משכנות התורה (בני ברק) • ישיבת פורת יוסף (ירושלים) • ישיבת קול יהודה (בני ברק) • ישיבת קול יעקב (ירושלים) | |
הערות שוליים
- ↑ הרב ארנברג למד גם בישיבת קול תורה ובישיבת בריסק של הרב יושע בער סולובייצ'יק
- ↑ ישראל כהן, ראש הישיבה: "אנשי דמים רודפים אותנו, רוצים להזיק", כ"ה בכסלו תשע"ד, באתר כיכר השבת
- ↑ הקונטרס המלא: "חדרה הישנה וחדרה החדשה", באתר בחדרי חרדים
- ↑ מי ימות • הגר"מ גפן זצ"ל נדרס למוות על פסי הרכבת, י"א תשרי תשע"ב, באתר JDN
- ↑ באופן השונה מעט מדרכו של הרב שמואל רוזובסקי. ראו גם כאן
רישיון cc-by-sa 3.0