רבי ישראל הגר (אהבת ישראל)
| רבי ישראל הגר ה"אהבת ישראל" | ||
|---|---|---|
 רבי ישראל הגר (במרכז) | ||
| הרב ישראל הגר | ||
| לידה | 1860 | |
| פטירה | 1936 (בגיל 76 בערך) | |
| חסידות | ויז'ניץ | |
| מקום קבורה | רומניה - בני ברק | |
| מקום פעילות | רומניה - הונגריה | |
| הקודם | ברוך הגר | |
| מספר בשושלת | 5 | |
| אב | ברוך | |
| אם | צפורה | |
רבי ישראל הגר (ב' באלול, ה'תר"כ - ב' בסיוון ה'תרצ"ו), בעל "האהבת ישראל", האדמו"ר ה-3 לשושלת החסידית ויז'ניץ. היה ממנהיגי החסידות ברומניה והונגריה בדור שלפני השואה.
קורות חייו
נולד לאדמו"ר מויז'ניץ, רבי ברוך הגר, בויז'ניץ. נקרא ישראל על שם חותן סבו רבי ישראל מרוז'ין. נתחנך ולמד אצל סבו, רבי מנחם מנדל, ה"צמח צדיק". עם נישואיו בשנת ה'תרל"ה להינדא, בת רבי מאיר הורוביץ, ה"אמרי נועם" מדז'יקוב, עבר ללמוד בבית חותנו בדז'יקוב. לאחר פטירת חותנו, פחות משלוש שנים מחתונתו, חזר לויז'ניץ.
עם פטירת סבו בשנת ה'תרמ"ה נתמנה לרב בעיירה בידוולה, במרמורש, בין העיירות סיגט וחוסט (היום באוקראינה). השפעתו הייתה רבה על תושבי המחוז כולו. בשנת ה'תרמ"ח עם לידת בנו רבי חיים מאיר[1], נאלץ לברוח מהעיירה עקב הלשנה. בזמן שחגג את הולדת בנו, הגיעו 40 ז'נדרמים הונגריים לעוצרו, אך בעזרת חסידיו הצליח להמלט וחזר לעיירה ויז'ניץ. עם פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ג נתמנה לאדמו"ר לחסידי ויז'ניץ, והוא בן 33. בתקופה זו עברה החסידות תנופה גדולה, והצטרפו לשורותיה אלפי יהודים בבוקובינה, גליציה, והונגריה. באותו זמן הקים הרב את ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בויז'ניץ, שבראשה עמד בנו הרב אליעזר הגר. הישיבה התקיימה בעיירה עד השואה (עם הפסקה של מספר שנים במלחמת העולם הראשונה ואחריה).
בי"ג באב ה'תרע"ד, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפטרה אשתו הינדא[2]. על אף סלידתו מהרוסים, סירב להמלט מהעיר מחשש שיפיל פחד על היהודים הנותרים. מקורביו מילטו את משפחתו לברהומט בתקווה שגם הוא ילך אחריהם אך הוא נשאר בעיר ולאחר הכיבוש הרוסי חצה את האזור, בתחילת חורף ה'תרע"ה חזרה משפחתו לעיר. בסוף חודש כסלו חיפשוהו הרוסים, אז החליט שהמצב מסוכן מדי ונמלט לקוסוב והתגורר אצל קרובו, רבי משה הגר, בעל ה"לקט עני". המעבר לקוסוב לווה בניסים רבים, ומספר ביקורות של הרוסים שהסתיימו בהצלחה. לאחר כחודשיים בקוסוב נאסר על ידי הרוסים למטרת גיוס ושוחרר במאמצי החסידים. בחודש שבט חצה את הגבול הרוסי-רומני, ובמסע ארוך הגיע עם פמלייתו לגרויסוורדיין (אורדאה) בטרנסילבניה. הקהילה היהודית בעיר זו הייתה רחוקה מאווירה חסידית, אך בואו של הרב המפורסם נתן לחסידות תנופה חזקה בכל האזור, והמדינות הסמוכות.
העיתונאי דוד גלעדי מתאר את החסידות בתקופה זו:
"האדמו"ר מויז'ניץ, הרב ישראל האגר, היה המלכות הראשונה באימפריה החסידית של רומניה... השפעתו הייתה שקולה כנגד זו של כל רבני רומניה גם יחד".
בשנת ה'תרפ"א נישא בשנית למרים בת הרב יעקב כהנא אב"ד חצי-עמר, נכדו של רבי משה דוד אשכנזי אב"ד טולטשובה בעל ה"תולדות אדם". מרים הייתה אלמנת רבי אלעזר ניסן הורוביץ מדזי'קוב-צפת. שנתיים לאחר נישואיהם נפטרה גם היא, חודש לפני חתונת בתה לרבי ברוך בנו של רבי ישראל. בשנת ה'תרפ"ז נישא בשלישית לשיינדל בת רבי יעקב לייב מטריסק. שיינדל נרצחה בשואה.
היה ידוע ביחסו החם והאבהי לכל יהודי שבא אליו לתנות, את צרותיו. כמו כן היה ידוע כגאון בתורה, ונתן הסכמות לעשרות ספרים. ספרו על התורה בשם "אהבת ישראל", יצא בעצם ימי השואה, בשנת תש"ג בגרויסוורדיין. לאחר קום המדינה הועלה ארונו מרומניה, במאמצים רבים ששותפו בהם מנהיגי המדינות רומניה וישראל. בי"ג באייר, תש"ט הוא נטמן ב'אוהל' מיוחד בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק, שם נטמנו מאז, רוב אדמור"י החסידות שהלכו לעולמם (למעט רבי אליעזר הגר שנטמן בהר הזיתים).
על שם ספרו, אהבת ישראל, רחוב ברמת ויז'ניץ בחיפה.
צאצאיו
בניו:
- רבי מנחם מנדל. כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר בוישובה. נפטר בשנת ה'תש"א. בנו הרב ברוך ונכדו מנחם מנדל נרצחו בשואה.
- רבי חיים מאיר. מילא את מקום אביו בגרויסוורדיין, ולאחר מכן בבני ברק.
- רבי אליעזר הגר. מילא את מקום אביו בויז'ניץ, נפטר בארץ ישראל בשנת ה'תש"ו.
- רבי ברוך הגר. מייסד חסידות חסידות סערט ויז'ניץ.
- הרב שמואל אבא הגר (בערך תרנ"ו - י"ז בחשוון ה'ת"ש).
בנותיו:
- חיה אשת בן דודו של אביה, הרב שלום רוקח מסקאהל
- חוה אשת בן דודה רבי אלטר יחזקאל הורוביץ מדז'יקוב.
- שרה אשת קרוב משפחתה רבי צבי חיים הורוביץ מרימינוב.
- דבורה אשת קרוב משפחתה רבי אלטר מנחם מנדל הגר מבורשה ובזיווג שני אשת הרב משה חיים לאו, רבה של פיוטורקוב.
- שיינא רחל אשת רבי אברהם יהושע העשל מזינקוב, בנו של רבי פנחס השיל מזינקוב.
- העניא אשת רבי מרדכי שרגא פרידמאן מבויאן צ'רנוביץ'.
חיבוריו
אהבת ישראל על התורה ומועדים אור ישראל (מאמרים)
לקריאה נוספת
- נתן אליהו רוט, קדוש ישראל חלק א, חלק ב, בני ברק, תשל"ו (תולדותיו בשני כרכים)
- אנציקלופדיה לחסידות בעריכת יצחק אלפסי, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו
- יצחק אלפסי - תפארת שבמלכות : בית קוסוב - וויז’ניץ, תל אביב, תשכ"א
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קיז-קמ.
קישורים חיצוניים
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישראל האגער זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 27, באתר HebrewBooks
- ספריו
- הגר, ישראל בן ברוך, מויז’ניץ, 1860-1936, אהבת ישראל - תשרי-אדר, באתר HebrewBooks
- אהבת ישראל, מועדים ב'
- אהבת ישראל, על התורה א'
- אור ישראל (מאמרים)
- נר ישראל, פרקי תולדות והליכות חיים
הערות שוליים
- ↑ בספר "קדוש ישראל" כתוב שהיה זה בזמן לידת בנו רבי מנחם מנדל
- ↑ ראו כאן על פטירתה.
| חסידות ויז'ניץ | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אדמור"י בית ויז'ניץ | הדמשק אליעזר • המקור ברוך • האמרי חיים • הצמח צדיק • האהבת ישראל • הישועות משה • רבי מרדכי הגר • רבי משה הגר (שאץ ויז'ניץ) • רבי מנחם מנדל הגר (וישווה) • רבי שמואל אברהם אבא הגר • האדמו"ר הדז'יקוב ויז'ניץ • הרב ישראל הגר (מונסי) • הרב מנחם מנדל הגר (בני ברק) • הרב ברוך שמשון הגר • הרב דוד הגר • הרב ישראל הגר • הרב יצחק יוחנן הגר • הרב מנחם דוד הגר • רבי חיים הגר (אוטיניה) • הרב ישראל אליעזר אדלר | ||||||||||
| |||||||||||
| ספרי האדמור"ים | אהבת שלום (ספר) • רצון מנחם • תורת חיים • צמח צדיק (ספר) • אמרי ברוך • אהבת ישראל • אמרי חיים • ישועות משה (ספר) • דורשי השם • מחזור מאור חיים • סידור מעין החיים • סידור פותח שערים | ||||||||||
| שונות | ויז'ניץ בפוליטיקה בישראל • מנחם אליעזר מוזס • יעקב טסלר • מנחם מנדל אייזנברג • חיים מאיר כץ • קריית ויז'ניץ • הנידחים | ||||||||||