חסידות טריסק

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל. אדמו"רי החצר כיהנו גם בפולין. לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה חסידות גדולה בת כעשרים אלף חסידים. החסידות נכחדה בשואה.

כיום מכהנים מספר צאצאים של השושלת, אך אין להם חצר של ממש.

הדור הראשון

החסידות הוקמה על ידי רבי אברהם מטריסק (תקס"ו - ב' בתמוז תרמ"ט), בנו החמישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל. נישא לריקל, בתו של רבי יעקב אריה מקאוולא בנו של רבי מרדכי מנישכיז. כיהן כמגיד ואדמו"ר בעיר טוריסק אחרי פטירת אביו בשנת תקצ"ז. ספרו מגן אברהם הוא ספר יסוד של חסידות טריסק בפרט ושל חסידות צ'רנוביל בכלל.

חתניו של רבי אברהם היו: אחיינו רבי אפרים מרגליות (נכדו של השערי תשובה)[1], רבי שמואל מקרילוביץ, אחיינו רבי ישראל בן רבי יצחק מסקווירא, אחיינו רבי מרדכי מקוריסטשוב וקרובו רבי דוד ממקארוב.

הדור השני

על פי גזירת ממשלת רוסיה נאלצו רבי מנחם נחום ואחיו רבי מרדכי מקוזמיר לנסוע מהעיר טריסק בסביבות שנת תרמ"ה. רבי מנחם נחום עבר לעיר סלאוויטא, ואחר כך עבר לכפר קטלנה שליד בריסק שבליטא.

הדור השלישי

בניו של רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק היו:

  • רבי מרדכי זוסיא טברסקי (תר"כ - כ"ז באדר תרצ"ז) האדמו"ר מטריסק-הוצלס-יאס. נולד בטולנא. התחתן עם חוה גיטל בתו של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת סבו רצו החסידים להכתירו לממלא מקומו (בהיותו נכדו הגדול) אך סירב ולאחר שנתיים בשנת תרנ"א עבר להוצלס (מחוז חרסון) ולאחר מספר שנים לבוהוש וליאסי. נקבר שם באוהל. חתניו היו: הרב אביגדור שור, רבי מנחם נחום מרגליות, האדמו"ר משטפנשט, רבי ישראל מסקאליה, רבי דוד מרדכי מטריסק שטפנשט ו (בזיווג ראשון-) רבי מרדכי השל מבני ברק ו (בזיווג שני-) רבי משה יהושע מבנדר. תורותיו נדפסו בספר "נועם מרדכי" (ירושלים תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טברסקי. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו בכ"ג בכסלו תרצ"ד.
  • רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - ב' בתמוז תרצ"ז) האדמו"ר מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. כיהן בבסלוב ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. מחבר הספר "אמרי מ"י" על בראשית ושמות, (ורשה תרצ"ח). נקבר בקילץ, פולין באוהל דודו רבי מרדכי מקוזמיר. בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בפינטשוב משם הועבר לקילץ יחד עם משפחתו. בי"א באלול לקחו את אשתו ובניו למחנה השמדה. למחרת הגיעו נאצים לקחתו. הוא סירב ונרצח.

בניו של רבי יעקב אריה:

  • רבי מנחם נחום מורשה (תרל"ד - תש"ב). חתנו של קרוב משפחתו רבי מרדכי משפיקוב ובזיווג שני של דודו רבי ישכר דב מחודרוב. היה ידוע בשם ה"והוא רחום רבי" מפני שהיה אומר "והוא רחום" בשני וחמישי בבכיות רבות, ורבים באו לשמוע אותו. נרצח בשואה בטריסק[4] [5].
  • רבי משה מרדכי מטריסק (תרל"ז - תש"ג) חתנו של קרוב משפחתו רבי ברוך מאיר מאזרניץ (נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל). כיהן בלובלין. חיבר ספר בשם "אהל משה". נרצח ביער קרמפיץ[6]
  • רבי דוד אהרון מז'וריק (תרמ"ב - תש"ג) חתן רבי יצחק מבוהוש. כיהן בז'ארקי (מתרס"ו) ובצ'נסטוחוב, פולין. היו לו אלפי חסידים. נרצח בצ'נסטוחוב[7].
  • רבי זאב מקאוולה (- תש"ג), חתן קרובו רבי שלמה בן ציון מטשרנוביל. שימש כאדמו"ר בווהלין והיה נוסע מעיירה לעיירה. נרצח בשואה.

לאחר השואה

מרבית חסידי טריסק נספו בשואה. צאצאי האדמו"רים המשיכו לכהן באדמו"רות בארץ ישראל, במערב אירופה ובארצות הברית.

  • רבי יעקב אריה, בנו של רבי מרדכי זושא, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבני ברק ובלונדון. נולד בטריסק בט' באב תרמ"ד. נישא לבלומה רייזיל בת דודו רבי פנחס מזינקוב. לבש שטריימל עם כיפה מחודדת כמנהג בית רוז'ין. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ו מילא את מקומו ונסע לקבל סמיכה מרבי דוד מסקווירא. לאחר שנתיים עבר לקמניץ פודולסקי. בשנת תר"פ נודע לו שמתכוננים להגלותו לסיביר ונמלט לווינה ומשם לברלין. בשנת תרפ"ד היגר ללונדון. הקים שם חצר חסידית עם בית הכנסת אורחים, מאפיית מצות ומקווה. בשנות השואה אירח פליטים יהודיים מאירופה. בחודש אב תשכ"ד עלה לישראל והתגורר בבני ברק עד לפטירתו בהושענא רבה תש"מ. נקבר בהר הזיתים. תורותיו ומכתביו נדפסו בספר "אמרי יעקב" (ירושלים ה'תשס"ה) על ידי נכדו הרב יצחק דוד טברסקי.
    • רבי חיים מנחם אברהם ("מוניא") (תרע"ה - תשע"א) היה חתנו של רבי לייביש הורוביץ-שטרנפלד מחנטשין.
      • רבי מרדכי זושא מטריסק (-כ"ב בשבט תשע"ה). התגורר בלונדון.
    • רבי פנחס (י"ד באייר תרע"ו - ט"ז באב תשס"א) היה חתנו של הרב מנחם מנדל סנדרוביץ (חסידו של החקל יצחק מספינקא). בבחרותו למד אצל רבי יהודה משה טיברג-דנציגר (לימים האדמו"ר מאלכסנדר) שהגיע ללונדון בשנת תרצ"א ושימש כרב בית המדרש טריסק. לאחר מכן נסע לאנטוורפן שם למד אצל רבי בן ציון יהודה לייב מהורניסטייפול. כשפרצה מלחמת העולם השנייה חזר ללונדון והיה לו לעזר בקבלת הפליטים מאירופה. לאחר נישואיו שימש כרב בבית הכנסת הגדול "בית דוד" במזרח לונדון. לאחר עליית אביו לישראל ניהל את בית הכנסת יחד עם אחיו הגדול שאותו היה מעריץ והיה שולח אליו לברכות.
      • רבי מנחם מנדל מתתיהו טווערסקי מטריסק, בנו של רבי פנחס. מכהן בלונדון ובארצות הברית.
    • רבי יצחק, מבני ברק.

בן נוסף של רבי מרדכי זושא, רבי שלום יוסף מטריסק פרוסקורוב (תרמ"ג - כ"ה בשבט תש"ה) חתן רבי יהושע השיל ממונסטריץ'. לאחר פוגרום בעירו בשנת תרע"ט עבר לארצות הברית והתגורר בבורו פארק. נישא ליענטע רייזיל, בתו של רבי יוסף דוד מבזיליה (נכד רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב) אלמנת הרב יצחק טברסקי בן רבי מנחם נחום מטולנא טולטשין, נקבר בבית הקברות בית דוד שבשכונת Elmont, קווינס, ניו יורק.

אדמו"ר נוסף בשם טריסק היה רבי דוד מרדכי השיל-טברסקי מטריסק שטפנשט בארצות הברית. היה בנו של רבי יצחק מאיר השיל (חתן רבי אפרים מרגליות ממאצ'יב חתן רבי אברהם מטריסק) ונכדו של רבי שמואל מקרילוביץ חתנו של רבי אברהם מטריסק. היה חתנו של רבי פנחס מבורשא ובזיווג שני של קרובו רבי מרדכי זוסיא מטריסק הוצלס יאס. נפטר בכ"ב בטבת תשכ"ד, נקבר באוהל ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

בשנות ה'תש"ן החל לכהן בירושלים הרב משה מרדכי אייכינשטיין (בן הרב דב בער ר"מ באיתרי, בן הרב מנחם צבי אייכינשטיין גאב"ד סנט לואיס, חתנו של רבי משה מרדכי מטריסק).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ נישא לבתו שיינא רייזא ולאחר פטירתה לאחותה מלכה. חתניו היו: משיינא רייזא; אחיינו רבי יצחק מאיר השל, רבי שלום יוסף מהוסיאטין ורבי אברהם דוב מרחמסטריווקא. ממלכה:אחיינו רבי משה (השני) מקוריסטשוב ואחיינו רבי מנחם נחום מחסידות מקארוב.
  2. ↑ היה ידוע שכאשר נשלחו אליו אנשים על ידי אביו, תמיד נושעו האנשים בבקשותיהם.
  3. ↑ בנו של רבי זאב מרחמסטריווקא וחתנו של רבי אברהם וינברג (השני) מסלונים
  4. ↑ לפי מקור אחר נרצח בוורשה.
  5. ↑ בנו הוא חוקר תולדות ישראל פרופ' יוחנן טברסקי
  6. ↑ ילדיו של רבי משה מרדכי היו: הרב אברהם יצחק (חתן רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק) מלונדון, הרב אהרן דוד אב"ד גורשקוב (חתן דודו רבי זאב מקאוולא, חיבר ספר ייחוס לבית צ'רנוביל), הרב יוחנן אב"ד הרבישוב (חתן רבי ישכר דב רוקח מבעלז), ברוך מאיר, ריקל אשת הרב מנחם צבי אייכינשטיין מגזע זידיטשוב-חודורוב ורבי אהרן בן גיסו רבי מרדכי ישראל מחאטין.
  7. ↑ חתניו היו רבי אברהם טברסקי רב באוסטראה שנרצח בשואה, רבי אברהם מרדכי שפירא מז'וריק (צאצא של רבי מרדכי מנישכיז) אף הוא נרצח בשואה עם משפחתו, ורבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקה
חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית נדבורנה: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע רבי יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל ערלוי • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: ר' אשר פריינד • תורת חכם • נחלת יעקב • נזר ישראל
חסידויות ארצות הברית בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.