יתלה

נחלות שבטי ישראל

יִתְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט דן, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.

העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי נחלת שבט דן בשפלת יהודה: "לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם יָצָא הַגּוֹרָל הַשְּׁבִיעִי, וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל וְעִיר שָׁמֶשׁ וְשַׁעֲלַבִּין וְאַיָּלוֹן וְיִתְלָה"[1].

יש המזהים את העיר עם "ח'רבת בית תול", כשני ק"מ צפונית מערבית לנווה אילן, על שלוחת הר הרוח, בשל הדמיון בשם ובשל הסמיכות היחסית לתל איילון ולתל שעלבים[2]. מנגד יש המזהים את יתלה על פי כתב יד ותיקנוס B שם נכתב SILTHA, עם ח'רבת שלתא היא תל שילת אשר נמצאת ליד המושב שילת.[3]

על סמך זיהוי זה, נתנה ועדת השמות הממשלתית את השם "נחל יתלה" לנחל היוצא מאזור הר הרוח.

בחורבה שרידי מבנים קדומים, ובהם גם אבן מיל רומית[4].

הערות שוליים

  1. ↑ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים מ'-מ"ב.
  2. ↑ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', 953.
  3. ↑ משה גרינברג, שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: יהושע, ירושלים, הוצאת מאגנס, 1995, ע"מ 322.
  4. ↑ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 88.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.