כוסמין
| כוסמין | ||
|---|---|---|
 | ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה | צומח | |
| מערכה | בעלי פרחים | |
| מחלקה | חד פסיגיים | |
| סדרה | דגנאים | |
| משפחה | דגניים | |
| סוג | חיטה | |
| מין | 'חיטת הכוסמין' | |
| שם מדעי | ||
 | ||
כֻּסְמִין או חיטת הכוסמין (שם מדעי: Triticum spelta) באנגלית spelt היא מין הקסאפלואידי של חיטה, ששימש כמזון בסיסי בחלקים של המזרח התיכון ואירופה מתקופת הברונזה עד ימי הביניים, עד שפינה את מקומו לחיטת הלחם (Triticum aestivum), שאותה קל יותר לגדל ולעבד. הכוסמין משווק בימינו כמזון בריאות, בהכילו אחוז גבוה יותר של חלבון מאשר חיטת הלחם, וכן כמות גדולה של סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים.
בהלכה הכוסמין נמנה עם חמשת מיני דגן, שלהם דינים מיוחדים. לדעת חוקרים יתכן והכוסמין שבהלכה אינו אותו המין הקרוי בשם זה כיום, שנראה שלא היה מוכר בארץ ישראל בעת העתיקה, אלא כנראה חיטה דו-גרעינית (Triticum dicoccum), מין טטראפלואידי שהיה בשימוש בארץ ישראל עוד לפני תקופת בית ראשון, והוא קרוי באנגלית emmer wheat ובגרמנית Emmer. זן עתיק מאד של חיטה זו התגלה באזור ראש פינה בתחילת המאה ה-20.
הכוסמין בלשון המשנה היא הכוסמת בלשון התורה והנביאים[1] וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ[2] וְשָׂ֨ם חִטָּ֤ה שׂוֹרָה֙ וּשְׂעֹרָ֣ה נִסְמָ֔ן וְכֻסֶּ֖מֶת גְּבֻלָתֽוֹ:[3]. אך אין לבלבל מין זה עם הכוסמת הקרויה כך בזמנינו (קאשע) שאינה מחמשת מיני דגן כלל[4].
ערך תזונתי
| כוסמין (לא מבושל) | ||
|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | ||
| מים | 11.02 | |
| אנרגיה | 338 קק"ל | |
| חלבונים | 14.57 ג' | |
| פחמימות | 70.19 ג' | |
| שומן | 2.43 ג' | |
| ויטמינים | ||
| ‑ ויטמין B1 | 0.364 מ"ג | |
| ‑ ויטמין B2 | 0.113 מ"ג | |
| ‑ ויטמין B3 | 0.364 מ"ג | |
| ברזל | 4.44 מ"ג | |
| סידן | 27 מ"ג | |
| אשלגן | 388 מ"ג | |
| נתרן | 8 מ"ג | |
| סיבים תזונתיים | 10.7 ג' | |
| נתרן | 8 מ"ג | |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | ||
קישורים חיצוניים
- דורעם גונט, מקץ 6,000 שנה, באתר הארץ
ראו גם