כלא עכו
כלא עכו | ||
---|---|---|
![]() | ||
זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו, 1920 | ||
מידע על המבנה | ||
סוג | בית סוהר | |
עיר | עכו | |
מדינה | ![]() ![]() ![]() | |
(למפת הגליל המערבי רגילה) ![]() ![]() כלא עכו |


כלא עכו היה בית סוהר שפעל במצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופה העות'מאנית שימש המקום גם כמצודה צבאית, ובתקופת השלטון הבריטי תפקד גם כמרכז שלטון וכגרדום. מתחם הכלא היה מבוצר ונחשב לשמור ומוגן היטב, בין השאר בזכות חומתו העבה והחפיר העמוק שמקיף אותו ממזרח ומצפון, ומי הים התיכון ממערב. מדרום גובל המבנה בסמטאות העיר עכו העתיקה.
היסטוריה
ב-31 באוגוסט 1868, לאחר שהשלטונות העות'מאניים הגלו את הנביא הבהאי, בהאא א-ללה, לארץ ישראל, הוא נכלא יחד עם בני משפחתו בשבעה חדרים בקומה העליונה של האגף הצפון-מערבי של הכלא. הוא שוחרר בנובמבר 1870.
בתקופת המנדט הבריטי היה כלא עכו בית הסוהר המרכזי בארץ ישראל. הבריטים החזיקו בכלא זה את אסירי המחתרות ואסירים מוסלמיים שנעצרו במהלך המרד הערבי הגדול (חלקם גם הוצאו להורג שם), לצד אסירים פליליים ועצורים לפני משפט.
שמונה מעולי הגרדום הוצאו להורג בתלייה בכלא עכו: שלמה בן יוסף, דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס.
בנוסף, פעיל צעיר של האצ"ל בשם אשר טרטנר, נתפס בשעת תליית כרוזים של הארגון אחרי שבמהלך המרדף הוא נורה ברגלו. הוא הובל לכלא עכו ושם הבריטים סירבו להעניק לו טיפול עד שיחשוף את שותפיו. טרטנר סירב לשתף פעולה למרות מצבו שהלך והחמיר, וכעבור ארבעה שבועות הוא נפטר בכלא מהתפשטות הזיהום ברגלו.
ב-4 במאי 1947 פרצו כוחות של אצ"ל את הקיר הדרומי של חומות הכלא ושחררו חלק מהאסורים במקום.
לאחר קום המדינה שימש המקום כבית חולים פסיכיאטרי. ביולי 1981, לאחר שהושג הסכם עם ועד העובדים[1], פונה בית החולים[2] ובכלא הוקם מוזיאון אסירי המחתרות. עוד משמש המקום כיעד לעולי רגל בהאים. לאחר 15 שנות מחקר בעזרת מומחים מהטכניון, שומר המבנה, וכחלק מכך שוחזר מראהו הפנימי לזה של שנת 1920, ומעטפתו החיצונית הושבה לצורתה בעת המאבק במנדט הבריטי ב-1947.[3] העבודות, במימונו של המרכז הבהאי העולמי, החלו בשנת 2003 והסתיימו ביוני 2004.
כלא עכו 1948-1949. בשער מתנוסס השלט - "בית הכלא הצבאי" |
כלא עכו 1964-1965. בשער מתנוסס השלט - "בית חולים לחולי נפש" |
---|---|
![]() כלא עכו 1948-1949. בשער מתנוסס השלט - "בית הכלא הצבאי |
![]() |
ראו גם
- הפריצה לכלא עכו
- שיר אסירי עכו
- אמיר גולדשטיין, גבור והדרה: עולי הגרדום והזיכרון הישראלי, יד בן צבי ומכון ז'בוטינסקי 2011.
- אמיר גולדשטיין, כלא עכו : הנצחה, זיכרון, פוליטיקה, המורדים (תשסח) 296-323.
קישורים חיצוניים
- מוזיאון אסירי המחתרות, באתר משרד הביטחון
- יהושע כספי, בתי-הסוהר בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי, קתדרה 32, יולי 1984
- אוסף אצ"ל, כלא עכו - מכתבים של אסירים אל יקיר גולדנברג (הר-זהב), סימול התיק : כ 4 - 28/ 12, בארכיון מכון ז'בוטינסקי
- אורין שחר, אורית סופר וולדימיר ביטמן, כלא עכו- מגדל האוצר: תיעוד כתובות, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
- ורדית שוטן-הלל, יעקב שפר, ירדנה אתגר ויותם כרמל, כלא עכו- מגדל ז'בוטינסקי: תיארוך המבנה וסקר פיזי-הנדסי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
קיר זיכרון לחברי ניל"י בכלא עכו, יומני כרמל אפריל 1954 (התחלה 7:02)
הערות שוליים
- ↑ הסכם על סגירת בית החולים בעכו, דבר, 15 ביולי 1981
- ↑ פונה בית החולים לחולי נפש בעכו, דבר, 19 ביולי 1981
- ↑ Holy place restored and open to pilgrims

רישיון cc-by-sa 3.0