כפר חנניה
![]() | |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מרום הגליל |
גובה ממוצע[1] | 326 מטר |
תאריך ייסוד | 1977 |
תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
סוג יישוב | יישוב קהילתי |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
- אוכלוסייה | 733 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.2% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הגליל העליון רגילה) ![]() ![]() כפר חנניה | |
כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה 300 משפחות, השייך למועצה האזורית מרום הגליל.
היישוב הוקם בשנת 1977 כמושב של תנועת "הפועל המזרחי" למען בני מושבים יהודים מהסביבה. בשנת 1992 הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי . עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף[2].
כפר חנניה הקדום
היישוב נקרא על שם היישוב הקדום 'כפר חנניה', המוזכר במשנה (שביעית, פרק ט' משנה ב') כיישוב בגבול שבין הגליל התחתון והגליל העליון. בסמוך ליישוב נמצא קבר, המיוחס לתנא רבי חנניה בן עקשיא, ואחרים המיוחסים לרבי חלפתא ובניו. השם נשמר בשמו של הכפר הערבי כפר ענן.
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה, בגבעה הסמוכה ליישוב מצפון, נמצאו כבשן לחרס וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה, מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.[3]
היישוב היהודי בכפר חנניה התקיים לאורך כל ימי הביניים. הוא נזכר בפי הנוסע ר' שמואל בר' שמשון בשנת 1211, ר' מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין שבית כנסת לרשב"י קיים בו ואף בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע משה באסולה ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם כהנים ולהם בית כנסת[4].
לקריאה נוספת
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20.
- David Adan-Bayewitz, Kefar Hananya, Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179
- Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
קישורים חיצוניים
- כפר חנניה, באנציקלופדיה יהודית דעת
- נורית ליסובסקי, 'והוא במישור ואילן גדול על קברו': קבר ר' חלפתא בכפר חנניה, קתדרה 115, ניסן תשס"ה, אפריל 2005, עמ' 56-31
- נורית ליסובסקי, כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 78-55
- צבי אילן, עליה לרגל לכפר חנניה, דבר, 2 במאי 1980
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ להרחבה הנקראת 'אבן חן'
- ↑ אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
- ↑ יצחק בן צבי, שאר ישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124
|

רישיון cc-by-sa 3.0