כריש (שדה גז)

כריש הוא שדה קידוח של גז טבעי הנמצא בים התיכון, במים הכלכליים של ישראל, כ-90 קילומטר מערבית לחופי ישראל.[1] השדה התגלה יחד עם מאגר תנין על ידי חברות דלק קידוחים ונובל אנרג'י.[2] כריש ותנין יחד מכילים 60–80 מיליארד מטרים מעוקבים של גז (BCM). בנוסף, מאגר כריש מכיל 13 מיליון חביות קונדנסט, חומר גלם לייצור נפט מסוג ברנט.[3]

פיתוח שדה הגז

בהתאם למתווה הגז הישראלי, חברות דלק ונובל אנרג'י מכרו את זכיותיהן בשדות לחברת אנרג'יאן היוונית בשנת 2016 בסכום של כ-150 מיליון דולר.[4] ביוני 2017, הגישה החברה לממונה על הנפט במשרד האנרגיה את תוכניותיה לפיתוח המאגרים, והיא הוצגה בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה באוגוסט 2017. תוכנית הפיתוח כללה אסדת הפקה עצמאית, אפשרות לחיבור ספקים נוספים לצנרת האספקה בים, וטיפול מלא בגז הטבעי באזור שדה הגז במעמקי הים.

ב-2019, חברת אנרג'יאן דיווחה כי בחלק מהשדה הנקרא כריש צפון, היא מצאה כמות גז גדולה כפי 4 מצריכת הגז השנתית בישראל.[5] באפריל 2020, החברה עדכנה כי המאגר מכיל 33.7 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי בר-הפקה, לעומת כ-25 BCM לפי האומדן שפורסם בעקבות קידוח ההערכה—כלומר עלייה של כ-32% בכמות הגז.[6]

באפריל 2020, דווח כי חברת אנרג'יאן השלימה אבן דרך חשובה בפיתוח מאגרי הגז כריש ותנין וכי הסתיימו עבודות התשתית בסין על אסדת הפקת הגז הימית ושהאסדה בדרכה להשלמת עבודות בסינגפור.[7]

במאי 2020, הודיעה חברת אנרג'יאן כי השלימה את הנחת הצנרת התת-ימית של המאגר מאזור נקודת הקיבול בחוף דור ועד למיקום הבאר. הצנרת היא באורך של 90.3 ק"מ והונחה בעומק של עד 1,700 מטרים בקצב הנחה ממוצע של 4,578 מטר ליום.

במאי 2020, הודיעה החברה על סגירת המספנה שבה מתבצעות העבודות להרכבת האסדה הצפה על פי הנחיית הרשויות בסינגפור, בעקבות התפרצות נוספת של נגיף הקורונה, באופן אשר עשוי לעכב את הפקת הגז. ביוני 2020, דיווחה החברה כי הנמל בסינגפור נפתח מחדש וכי הפקת הגז צפויה להתעכב ברבעון מהתכנית המקורית.[8]

סכסוכים סביב מאגר כריש

קבוצת צבר גז ונפט/נאמאקס נגד אנרג'יאן

בנובמבר 2019, קבוצת צבר גז ונפט הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה של 603 מיליון שקל נגד אנרג'יאן ישראל. לפי התביעה, צבר הייתה זו שהכירה ב-2015 לאנרג'יאן את ההזדמנות העסקית ואפשרה לה להצטרף בתור "מפעיל" לרכישת מאגר כריש יחד עם תנין. בין הצדדים נחתם הסכם שכלל אישור והתחייבות מצד אנרג'יאן כי קבוצת צבר היא הבעלים של ההזדמנות העסקית וללא הסכמתה אנרג'יאן לא תוכל להתקשר בעסקה לרכישת הזכויות במאגרי הגז.[9] קבוצת צבר תובעת 25% מהזכויות במאגרים או פיצוי הולם בגלל שלטענתה קבוצת אנרג'יאן דחקה אותה מהבעלות על מאגרי הגז, על אף שהיא הייתה למעשה זו שיזמה פנייה לאנרג'יאן, הכירה לאנרג'יאן את ההזדמנות העסקית שברכישת המאגרים, והובילה את יציאתה לפועל של העסקה.[10] בנוסף, חברות צבר ונאמאקס שלחו מכתב לממונה על הנפט שבמשרד האנרגיה שבו התלוננו כי חברת אנרג'יאן מסרבת לקבל את כתב התביעה ולהתמודד מול הטענות נגדה בגין רמיה וגזל של משאבי טבע לכאורה.[11] בתגובה, חברת אנרג'יאן אמרה שהיא דוחה לגמרי את הטענות, שהיא רכשה כדין את הזכויות למאגר באישור ממשלת ישראל, ושהיא מתנהלת בשקיפות מלאה ובהתאם לכל הוראות החוק לכל אורך הדרך. לגבי המכתב של חברות צבר ונאמאקס, חברת אנרג'יאן טענה שהמכתב אינו מוכר לה.

אנרג'יאן נגד דלק קידוחים

באפריל 2020, דווח כי אנרג'יאן שלחה מכתב לדלק קידוחים שבו היא שוללת את חישוב התמלוגים שאמורים להגיע אליה.[12] במכתב שנשלח ליוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, טענה חברת אנרג'יאן כי ההערכות שדלק קידוחים הציגה ביחס לשווי התמלוגים מכריש ותנין מופרזות ואינן משקפות את תנאי ההסכם בין הצדדים. כמו כן, אנרג'יאן טענה כי המשא ומתן עם דלק קידוחים והחתימה על ההסכם קדמו לקידוח ולתגלית בכריש צפון—המהווה כ-30% מסך עתודות הגז שהוערכו במאגרי כריש-תנין—ולכן אין היא מחויבת בתשלום תמלוגים בגינה. לפי הדוחות של דלק בשנת 2019, שווי התמלוגים לכלל הזכאיות נאמד בכ-1.1 מיליארד שקל, לפי שיעור היוון של כ-11%. כ-600 מיליון שקל מיוחס לחלקה של דלק קידוחים, כ-410 מיליון שקל לקבוצת דלק ולדלק אנרגיה, והיתרה לכהן פיתוח.[13]

טענות לבנון לשטח כריש ותנין

באוקטובר 2020, כחלק ממשא ומתן הנפתח בין ישראל ללבנון, העלו הלבנונים את הדרישה לדון בשטחים שכוללים את מאגרי כריש ותנין. דרישת לבנון התבססה על שטח ימי של 1,460 קמ"ר נוספים מהמים הכלכליים של ישראל, בנוסף ל-860 הקמ"ר שעליהם החל הדיון בשיחות לסימון הגבול הימי.[14] במכתב שנשלח למנכ"ל חברת אנרג'יאן שאול צמח על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה הישראלי אודי אדירי, שעמד בראש המשלחת הישראלית לשיחות עם לבנון, הובהר כי העמדה הלבנונית כלל לא תידון ושהיא נדחית על הסף.[15]

הערות שוליים

  1. ↑ אמיתי גזית, משרד האנרגיה הציג את תוכנית הפיתוח של כריש-תנין, כלכליסט, ‏8 באוגוסט 2017
  2. ↑ עומרי אפרים, מתווה הגז נחשף: דלק ונובל ישלטו רק בלווייתן, נקבעה תקרת מחיר, https://www.ynet.co.il, ‏20 ביוני 2015
  3. ↑ ""מכירת כריש תנין - עסקה טובה לשותפויות דלק"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
  4. ↑ יפת, נתי (6 בדצמבר 2016). "עסקת מכירה של שדות הגז כריש ותנין בדרך לאישור סופי". Globes. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
  5. ↑ גלעד צוויק, ‏תגלית גז ב"כריש צפון": פי 4 מצריכת הגז השנתית בישראל, באתר ישראל היום, 15 באפריל 2019
  6. ↑ ברקת, עמירם (10 באפריל 2020). "אנרג'יאן מעדכנת מעלה ב-32% את כמות הגז במאגר 'כריש צפון'". Globes. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
  7. ↑ ליאור גוטמן, למרות הקורונה: אסדת ההפקה של מאגרי כריש ותנין יצאה מהמספנה בסין לעבר סינגפור, כלכליסט, ‏4 באפריל 2020
  8. ↑ אנרג'יאן: הושלמה הנחת הצנרת הימית של מאגר כריש, Bizportal
  9. ↑ "בני שטיינמץ תובע את אנרג'יאן ב-600 מיליון שקל: "עשו לנו תרגיל עוקץ"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
  10. ↑ ברניר, מתן (6 בנובמבר 2019). "שטיינמץ תובע 25% מזכויות אנרג'יאן במאגרי הגז: "הערימה עליי"". Globes. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
  11. ↑ ליאור גוטמן, הסכסוך בין שטיינמץ לאנרג'יאן מחריף: החברה מסרבת לקבל את כתב התביעה נגדה, כלכליסט, ‏26 בנובמבר 2019
  12. ↑ ליאור גוטמן, אנרג'יאן מתעכבת בסינגפור ומסכנת את תוכניות דלק למכירת תמלוגי־העל, כלכליסט, ‏3 במאי 2020
  13. ↑ "אנרג'יאן לדלק: התמלוגים מכריש לא שווים 1.1 מיליארד שקל; זו הערכה מופרזת". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
  14. ↑ N12 - לבנון תובעת מישראל בעלות על שדה הגז כריש, N12, ‏28 באוקטובר 2020
  15. ↑ זקן, דני (1 בנובמבר 2020). "משרד האנרגיה: לא נקיים מו"מ עם לבנון על שדות הגז כריש ותנין". Globes. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2021. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.