כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים רבים - עד תקופת המשנה. במהלך השנים שבין יציאת מצרים לבין תקופת המשנה, נכתבו ספרים רבים בידי שליטים, אנשי דת ואנשים פשוטים בעם זה. חלק מהספרים אוגדו בתנ"ך, חלק נשמרו מחוצה לו, וחלק אבדו. ישנם ספרים אבודים שנמצאה ידיעה לגבי זהותם ואילו על אחרים, שאת מספרם קשה להעריך, לא נמצאה ידיעה כזו.

רקע

חתימת התנ"ך העברי תרמה באופן משמעותי לאובדן כתבי יד רבים. מחד, לא הוכנסו כתבים אלה לספר הקודש, ומאידך, כדי להבדיל את התנ"ך מספרים אחרים, אסרו חז"ל את קריאתם או העתקתם של כתבי יד אחרים. "הברית הישנה" כפי שקרוי התנ"ך בנוסח של הנוצרים, כוללת כתבי יד נוספים, אך גם חתימתה תרמה לאובדן כתבי יד רבים, משעה שאלה לא הוכנסו אליה. "הברית הישנה" מתבססת על "תרגום השבעים" של התנ"ך העברי לשפה היוונית, והיא שונתה מעט במרוצת הדורות. כמו כן, לכל זרם בנצרות יש נוסח אחר של "הברית הישנה", כאשר ההבדל העיקרי ביניהם הוא קידושם של כתבי יד נוספים מעבר לאלה המצויים בתנ"ך העברי. ברם, תרגומים, בחלקם משובשים, אינם יכולים להחליף כתב יד בלשונו המקורית, ואנו רק יכולים לנסות ולשחזרם לפי שעה.

בכל זאת הגיעו לידינו כתבי יד מתקופת המקרא שנחשבו אבודים עד הדורות האחרונים. אצל היהודים נאסר להשליך כתבי יד דתיים, גם אם אינם מקודשים ולכן גונזים אותם. בעת החדשה התגלו גנזכים רבים של יהודים, אולם רק שניים מאלה תרמו את מרבית הכתבים האבודים: מגילות ים המלח שנתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובגניזת קהיר מבית הכנסת העתיק "בן עזרא" בפוסטאט (קהיר העתיקה). נראה שהאקלים היבש המצוי בשני המקומות שימר כתבי יד אלו. בין כתבי יד אלו נמצא למשל רובו של המקור העברי לספר יהושע בן סירא, שהיה אבוד עד אז.

התנ"ך הקדום

ערך מורחב – ביקורת נוסח המקרא

"תרגום השבעים" שונה במידת מה מהתנ"ך העברי המצוי בידינו כיום (מלבד כך שהוא מכיל גם חלק מן הספרים החיצוניים). ייתכנו שלוש סיבות לאי התאמה שנמצאה במקומות מסוימים:

  • המקור ממנו תורגם התנ"ך ליוונית היה שונה במידת מה מנוסח המסורה של התנ"ך העברי. ייתכן אף שהיו כמה מקורות השונים זה מזה - במגילות ים המלח נתגלו נוסחים לא אחידים של טקסטים מקראיים. דוגמה אחת היא תרגום השבעים לירמיהו הדומה מאד למגילות ים המלח.
  • תרגום משובש. בכלל, תרגום הוא ניסיון לשחזר את המקור בשפה אחרת, במידת הצלחה זו או אחרת, אך לעולם לא יהיה מקביל באופן מוחלט למקור.
  • שכתוב מנימוקים דתיים או מטעמים של סגנון.

נעשו ניסיונות אחדים לשחזר את הטקסט העברי מ"תרגום השבעים" ולפיהם קובעת דעת החוקרים בימינו ש"תרגום השבעים" נעשה ממקור עתיק יותר מן התנ"ך העברי המצוי בידינו כיום. לפי המקובל עליהם, התרגום נאמן למקור באופן כללי אך לא משועבד לו. סביר להניח שהתרגום המקורי שונה מזה שמצוי בידינו כיום, משום שהשתרבבו בו טעויותיהם של הסופרים המעתיקים במרוצת הדורות. במקרים מועטים סבורים החוקרים שנעשה שכתוב, וזאת לפי בדיקת מקורות עתיקים או בשל סגנון הכתיבה השונה מהמקובל. למשל, נראה שספר משלי שוכתב מטעמים של סגנון. ישנם כמה שכתובים שעליהם אין מחלוקת שנעשו מנימוקים דתיים בעת עבודת התרגום המקורית. תאוריות קשר אחדות טוענות שחלקים מ"תרגום השבעים" שוכתבו במתכוון מנימוקים דתיים מאות שנים לאחר הפצת התרגום המקורי, אך לטיעונים הללו אין כל ביסוס עובדתי. החוקרים לא סוברים שכל אי ההתאמות שנמצאו הן פרי שכתוב ולכן מניחים את קיומו של "התנ"ך הקדום".

הספרים החיצוניים

מרבית הספרים החיצוניים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה. ישנם גם תרגומים משובשים למדי.

  • דברי איוב - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • דברי יהושע בן סירא - חלקים מהמקור העברי אבדו. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר.
  • חזון ברוך החבשי - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לגעז.
  • חזון ברוך הסורי - המקור היווני אבד. נשמר בתרגום לארמית סורית.
  • חזיונות עזרא - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
  • חכמת שלמה – ייתכן שחלקים מספר זה מקורם בעברית. נשמר בתרגום ליוונית.
  • חמשת החיבורים של יאסון מקריני שנכתבו במקור ביוונית. תקציר שלהם מהווה את ספר חשמונאים ב'.
  • ספר אדם וחוה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית וללטינית.
  • מזמורי שלמה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • ספר ברוך - הספר במלואו נשמר בלשון היוונית. חלקים מספר זה נכתבו בעברית והם אבדו, אך נשמרו בתרגום ליוונית. חלקים אחרים חוברו ביוונית.
  • איגרת ירמיה- המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • ספר היובלות (היובלים) - רובו של המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לגעז. במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית.
  • ספר חנוך החבשי – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח.
  • ספר חשמונאים א' (מקבים) - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • ספר חשמונאים ג' – חלקים ממנו אבדו. חובר ביוונית.
  • ספר טוביה – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית ובארמית ולא ברורה לשון המקור.
  • ספר יהודית – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • ספר רזי חנוך (הסלאבי) - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לסלאבית.
  • עזרא החיצון - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • עליית ישעיהו - המקור העברי אבד או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז.
  • עליית משה (צוואת משה) – המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום ללטינית.
  • צוואות השבטים (צוואות בני יעקב). רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר.
  • קדמוניות המקרא – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
  • תוספות למגילת אסתר - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • תוספות לספר דניאל - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • תפילת מנשה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
  • ספר נח - אבד לחלוטין. מוזכר בספר היובלים וצוואת לוי, אך יש חוקרים המפקפקים בקיומו.

כתבי יד המוזכרים במקרא ונחשבים כאבודים

מגילות ים המלח

חלקים מהכתוב במגילות ים המלח ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם:

ראו גם

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.