ספר אדם וחוה

ספר אדם וחוה הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גירושם מגן עדן. כמו יתר הספרים החיצוניים, הוא לא נתקבל על ידי חכמי היהדות לאורך הדורות, ועל כן כמעט ואבד.

בספר אדם וחוה 43 פרקים. סיפורו מתחיל ביציאת אדם וחוה מגן העדן ומסתיים במותה של חוה וקבורתהּ לצד אדם והבל.

שם הספר

בפסוקו הראשון נקרא הספר "ספר תולדות אדם וחוה". בתרגומו הארמני הוא מכונה "ספר אדם". שם דומה יש לחיבור זה בתרגומו הרומי: vite Adae et Evae. בשלב מסוים כונה הספר בטעות Apocalypsis Mosis (חזון משה).

מקור החיבור

לפי ספרו של אברהם כהנא[1], מקור החיבור יהודי, בשל אופיו המשלב דברי אגדה ודברי הלכה. כמו כן נראה שהספר נכתב במקור בעברית, בשל ביטויים שונים שהמתרגם לא צלח בתרגומן מעברית ליוונית, כגון המילים "הללויה" ו-"דברי בליעל". החיבור שרד עד ימינו בתרגום ליוונית ובתרגומים נוספים, כגון בארמנית, ברומאית (לטינית) ובשפות הסלאביות.

זמן חיבור הספר

התרגום הארמני לחיבור זה נראה כנעשה מתוך התרגום היווני לפני שנת 360 לספירת הנוצרים, אולם סימנים רבים מעידים כי הוא קדום בהרבה, עוד לפני ימי הוויכוחים בין ראשוני הנוצרים ליהודים. זאת ועוד, אין בחיבור שום רמז לאמונה במשיח, כך שנראה שספר זה קדם להתהוות הנצרות - שאלמלא כן לא היו הנוצרים מוסיפים ספר זה לקאנון שלהם. לפיכך סביר להניח כי חיבור זה נכתב לפני חורבן בית המקדש השני (70 לספירת הנוצרים).

תוכן הספר

לאחר גירושם מגן עדן, נולדים לאדם וחוה שני בנים: קין והבל. בחלומה רואה חוה את דמו של הבל ניגר בפי קין אחיו. חלום זה גורם לאדם ולחוה לצאת לשאול לשלומם של השניים, אז הם מגלים כי הבל נרצח בידי אחיו. המלאך מיכאל נגלה לאדם ומנחם אותו כי בן אחד יוולד לו במקום הבל, אולם חוה מתאבלת על הבל כל חייה. בהמשך נולד להם אותו בן אחר, שת, ובסה"כ נולדים לזוג 30 בנים ו-30 בנות.

בהמשך נופל אדם למשכב וסובל סבל רב. חוה מאשימה את עצמה בסבלו משום שהיא גרמה לו לאכול מפרי עץ הדעת טוב ורע, והיא יוצאת עם שת לגן העדן להשיג את שמן עץ הדעת טוב ורע על מנת להקל מסבלו של אדם. בדרכם, מספרת חוה לשת על קורותיה וקורות אביו בגן העדן בפירוט רב יותר מהמסופר בתנ"ך. הם נכשלים בהבאת השמן לאדם, ולאחר מכן אדם מת, והמלאכים וגורמי הטבע כולם משתתפים באבל על מותו. ה' והמלאכים כורים קבר לאדם ולהבל (האדמה סירבה לקבל את גופתו של הבל עד אשר ימות יציר ה' הראשון) וה' מבטיח לאדם כי הוא יחזור לחיים בתחיית המתים. לאחר שישה ימים מתה גם חוה ונקברת לצד בעלה.

סיפורים אלה משולבים בעניינים מיסטיים רבים, כשהם עוסקים בדבריהם של המלאכים ושל השטן לאדם, חוה ושת.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי הק, ספר אדם וחוה (עם מבוא, תרגום ופירוש), תל אביב: מקורות, תרצ"ז.
  • א. ש. הרטום, אדם וחוה, בתוך: הספרים החיצונים, ספורי אגדה, כרך א, הוצאת יבנה תל אביב, עמ' 1–36.

הערות שוליים

  1. ↑ אברהם כהנא, ספר אדם וחוה, ספרים החיצונים - חלק ראשון, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 17-34
הספרים החיצוניים
לתורה מגילה חיצונית לבראשית • ספר אדם וחוה • צוואת קהת • חזון עמרם • ספר היובלים • ספר חנוך א' • ספר חנוך ב' • ספר חנוך ג' • צוואות השבטים • צוואת אברהם • חזון אחרית הימים של אברהם • עליית משה • יוסף ואסנת
לנביאים חכמת שלמה • מזמורי שלמה • איגרת ירמיהו • עליית ישעיהו • ספר ברוך • חזון ברוך א' • חזון ברוך ב'
לכתובים דברי איוב • חזון עזרא • עזרא החיצוני • מזמור קנ"א • מזמורי קנ"ב–קנ"ה • תוספות למגילת אסתר • תוספות לספר דניאל • תפילת מנשה
שאר הספרים ספר בן סירא • ספר יהודית • ספר טוביה • ספר מקבים א • ספר מקבים ב • ספר מקבים ג • ספר מקבים ד • איגרת אריסטיאס • חזיונות הסיבילות • קדמוניות המקרא
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.