כתב עברי רהוט
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן מידע חלקי המתעלם מהכתיבה ביידיש. חסרות השוואות לכתב העברי הקדום ולכתיבה רהוטה בשפות אחרות. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב יד עבריות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
א /  |
ב /  |
ג /  |
ד /  |
ה /  |
ו /  |
ז /  |
ח /  |
ט /  |
י /  |
כ /  |
ך /  |
ל /  |
מ /  |
ם /  |
נ /  |
ן /  |
ס /  |
ע /  |
פ /  |
ף /  |
צ /  |
ץ /  |
ק /  |
ר /  |
ש /  |
ת /  |
כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב הארמי או הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס. בניגוד לכתב הארמי הוא מתאפיין בקווים מעוגלים, והוא נפוץ מאד בכתבי יד לא-מודפסים.
הכתב הרהוט האשכנזי
מקורן של אותיות הכתב העבריות בכתיבה בת מעל 1,000 שנים ביידיש באותיות העבריות בקהילות יהודיות אשכנזיות באירופה. בניגוד לשפה העברית שהייתה שפת קודש, שבה בעיקר נקראו טקסטים, וכמעט שלא נכתבו על ידי העם הפשוט, הייתה שפת היידיש שפה חיה ונושמת במשך מעל 1,000 שנה. בשפת היידיש נכתבו רוב הטקסטים בחייהם של היהודים במרכז ובמזרח אירופה. מעבר לשימוש ביידיש לספרים, מאמרים ופרסומים, נעשה שימוש בשפה גם לצרכים רבים אחרים, חלקם "פורמלים" וחלקם פחות, החל משימוש בפתקים, בהודעות, וכלה בכתיבת מכתבים – זו הייתה צורת התקשורת היחידה בימי הביניים, לאורך מאות שנים. צורת הכתב, שנעשתה תוך שימוש באותיות העבריות, השתנתה בהדרגה, ובאופן איטי, במהלך מאות השנים (באופן דומה למדי להתפתחות כתב היד המחובר באותיות הלטיניות), עד להגעה למצב הנוכחי. בכל אותו זמן ממושך היה כתב היד מקביל לכתב ה"פורמלי" של העברית, שהופיע בעיקר בדפוס. זה מקור שמם גם כיום: אותיות "דפוס" לעומת אותיות "כתב".
הכתב הרהוט הספרדי
ישנו גם כתב רהוט (=כתב יד) ספרדי המכונה סוליטריאו, המכונה גם כתב חצי קולמוס. כתב זה מוקדם יותר לכתב הרהוט האשכנזי. גם כיום משתמשים בו רבנים ותלמידי חכמים שעלו מארצות המזרח.
מקור השם
הכינוי "כתב רהוט" אינו בא עקב פארו של הכתב. המקור האטימולוגי של המילה "רהוט" הוא ארמית. השורש הארמי ר-ה-ט קרוב אל השורש ר-ו-ט, שקיים בעברית בתצורה ר-ו-ץ. הוא נקרא כך משום שבכתב רהוט משתמשים כשכותבים מהר.
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
| וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט | |
| שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
| ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
| גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם | |
| אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
| שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו | |
רישיון cc-by-sa 3.0